"דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד, לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם

(רבי נחמן מברסלב זי"ע, ליקוטי מוהר"ן תנינא, ס"ג)

האמנים הגדולים במוזיקה החסידית בוחרים את השיר שעיצב את חייהם

יעקב פלבינסקי

אחת ההשפעות העמוקות ביותר על חייו של כל אדם - היא ההשראה המוזיקלית. קשה לתאר את העולם ללא מוזיקה, וקשה עוד יותר לדמיין את עולמנו שלנו - היהודים שזוכים לחיות חיים של תורה ואמונה - ללא השפעתו של עולם הנגינה.

הנגינה מלווה אותנו בימים הנוראים בבתי הכנסת - בצורתה העמוקה והרצינית; היא נמצאת איתנו כשאנו רוכנים על הגמרא - בצורתה המתפלפלת והמתוקה; היא מרקידה אותנו בחתונה ובשמחת בית השואבה - בצורתה העליזה והקופצנית; היא מלכדת אותנו וממלאת אותנו בערגה שבתית סביב שולחן השבת המשפחתי; והיא חלק מההוויה הרוחנית שלנו בכל התקהלות של קדושה. תמיד היא שם, מעוררת אותנו וממלאת את ליבנו.

ממש בימים האלה, בחג החירות ובימים שסביבו - אין מאיתנו מי שלא מזמזם לעצמו מבלי משים, בלכתו ברחוב, בדרך לאפיית מצות המצווה, תוך כדי המירוקים והקרצופים ובימי המועד המבורכים - את אחד משירי ההגדה או ניגוני יציאת מצרים: מ'והיא שעמדה' על שלל גרסאותיו ולחניו, ועד לניגוני הלל והודיה שעוברים במסורת חסידית ומשפחתית מדור לדור.

הרי אין לך בכל קצוות תבל כלי ביטוי עז יותר, מדויק ואותנטי יותר, נאמן יותר למקור ומחובר יותר לנשמה - מאשר ניגון טוב שמתפרץ ממעמקי הנפש. רבי ישראל משקלוב זצ"ל מוסר כי רבו, הגאון מווילנא זי"ע, "ידע חכמת מוזיקא לתכליתה" ('פאת השולחן', בהקדמה).

כשביקש בעל ה'תניא' זי"ע לבטא את עוצמתו של כוח הניגון, כתב: "הניגון הוא קולמוס הנפש" - כלומר: היכולת של הנפש לבטא את עצמה ולחשוף כלפי חוץ תנועות פנימיות עדינות של געגועים וכיסופים, שמחה והתרוממות, דבקות וכיליון הנפש לאלוקיה - עוברת דרך הניגון. הוא עצמו, בעל ה'תניא', חיבר עשרה ניגוני־קודש מכוּונים, שבמסורת החסידית שוהים בכפיפה מקודשת אחת עם חיבוריו הגדולים בתורה הנגלית והפנימית.

אלא, שברוח דבריו של רבי נחמן מברסלב - לכל אחד יש ניגון מיוחד משלו. עד כדי כך, שניתן לזהות את אופיו של אדם ואפיקי משיכת ליבו - לפי הניגון שמלווה אותו ברגעים המשמעותיים בחייו, עד כי יש להמליץ ולומר: 'אמור לי מה ניגונך ואומר לך מי אתה'.

ואם כלפי כל אדם מן השורה אמורים הדברים - כאשר עניין לנו עם אמנים שהשירה היא תחום עיסוקם - השאלה הזו, שאלת הניגון שמלווה את האמן בכל רגע בחייו, הופכת למסקרנת במיוחד. הרי בניגוד לאנשים שיודעים לשורר בעיקר את 'טובים מאורות' וגם לזה תמיד יתלווה לו איזה זיוף הגון - כאן מדובר באמנים שמאות ואלפי ניגונים נכתבים על ידם או עוברים דרך גרונם מדי יום ביומו.

מה הניגון שמשפיע על חיי המלחין? האם זהו ניגון שלו־עצמו או שמא ניגון של עמיתו? ומהו השיר שאמן שירת ההמונים שר לעצמו בלילה בסלון, כשאף אחד לא שומע?

הסקרנות הזו הביאה אותנו לבקש מהכותב המוכשר והחרוץ שלנו, יעקב פלבינסקי, לצאת למסע ארוך שבו אנחנו מנסים לברר בדיוק את השאלה הזו; מהו הניגון של מי שיוצרים את הניגונים? מהו שירם האישי של אנשי השירה?

מצויד בהמון סבלנות, ידע מקיף ואורך רוח לשקוד על בירור מקורו של כל ניגון - יצא הכותב לדרך. מאחורי היצירה הזו עומדות עשרות שעות של שיחות מרתקות, בהן טראנס-אטלנטיות שנערכו בשעות לא-שעות, בניסיון לחבר בין יום אמריקאי ללילה ישראלי. ומתוך השיחות עם רבים מהטובים שביוצרי הנגינה החסידית לדורותיה - עלתה תמונה ססגונית ומרתקת.

משולחן העורך אוכל לשתף - שהעבודה על הטקסטים הללו הייתה מהמרתקות שיצא לי לחוות: כל קטע לוקח אותך לעולם אחר, לתקופה נוסטלגית אחרת, מזכיר לך אירועים שליוו את הופעתו של השיר הנבחר בנקודת זמן בחייך. בטוחני שחוויה דומה תלווה גם אתכם. השירה, כדרכה, תמיד סוחפת. לא רק כששרים אותה - אלא גם כאשר מספרים עליה.

זכות נעימה היא להודות למי שבלעדיהם לא היה הפרויקט הזה יוצא לאור: לפיני פלאי, סמנכ"ל התפעול של 'משפחה' ואמן קלידים ולחנים בזכות עצמו - על הליווי המקצועי, הדיוק בפרטים ואיתור התכנים המוזיקליים; לעמיתי רב הכישרונות ישראל א' גרובייס, סגן עורך מגזין 'משפחה', על יד שערכה בתבונה; לאהרן קליגר, מנהל המערכת הנמרץ, על הפקת הפרויקט. וליוצרים עצמם, לרבות האמרגנים המלווים אותם, על שיתוף פעולה פורה שעומד מאחורי התוצאה המרהיבה.

וכמו שיר טוב שכופל את עצמו - משנה תודה לכתב 'משפחה' יעקב פלבינסקי, מי ששמו חתום על היצירה בזכות שעות של שיחות, כתיבה והנגשה ביד אמן של אחד הפרויקטים הקסומים בדברי ימיהם של מוספי החג.

"כֵּן ד' אֶלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ

יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים

הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם...

וְנוֹדֶה לְּךָ שִׁיר חָדָשׁ

עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ".

קריאה והאזנה מהנות,

אריה ארליך

להאזנה לשירים ברצף

בחזרה לטרקטור

אברהם פריד

הבחירה: 'יאקאב'

לחן: רבי יום טוב עהרליך זצ"ל

ביצוע: פריד בעצמו, באלבום 'אידישע אוצרות' באידיש, שתורגם לאחר מכן ל'אוצרות יהודיים'


מי שנחשב לאחד האמנים הפוריים והמצליחים ביותר בהיסטוריה של עולם המוזיקה החסידית, הוא ללא ספק אברהם פריד, שיש המכנים אותו 'גדול המוזיקה החסידית'.

הוא נוגע בלבבות של מיליוני יהודים, כשמאחוריו מעל ארבעה עשורים של עשייה מוזיקלית חובקת עולם, עשרות להיטים שכבשו קהלים רחבים וכשלושים אלבומים מצליחים ששינו את פני המוזיקה החסידית, שאותה לא ניתן לדמיין ללא פס הקול הדקיק והנעים של פריד. ללא ספק, הוא הדמות הבלתי מעורערת של העשייה המוזיקלית החסידית.

במשך ארבעה עשורים שר פריד מול מגוון קהלים ברחבי העולם, ממלא אולמות ענק וסוחף בשירתו העוצמתית כמעט כל אחד, כשבשנים האחרונות הוא פורץ לעבר ציבורים נוספים שהוא מצליח לרגש בשירתו הלבבית.

אם עבור רבים מהווה פריד את ההשראה למוזיקה שלהם - לפריד עצמו יש השראה מכיוון מפתיע: לדבריו לפרויקט החג המוזיקלי של 'משפחה', ההשראה ניטעה בו בילדותו, כשנחשף לשיריו האגדיים של המלחין והחרזן רבי יום טוב עהרליך זצ"ל.

השראה. ר' יום טוב עהרליך ז"ל

"השירים של רֶבּ יום טוב", הוא אומר, "הם משהו שקשה לתאר את העוצמה שלהם במילים. לפעמים אני חושב לעצמי - איזה חסר היה כאן בעולם אם ר' יום טוב היה מחליט שלא מתאים ליהודי חסידי כמותו לחבר שירים, לשיר ולהקליט? אבל בחסדי השם, כמו מתנה שנשלחה משמים, הוא החליט ליצור ולהקליט ולהביא לנו שעות של געגועים והתרפקות על יצירות שהן כמעט שמימיות".

מבין שלל היצירות של ר' יום טוב עהרליך, שחלקן בוצעו על ידי פריד עצמו בשני האלבומים האידישאיים 'אידישע אוצרות' ובגרסה המתורגמת שלהם 'אוצרות יהודיים' - פריד בוחר בשיר הידוע 'יאקאב', שלאחרונה הוציא גרסה מחודשת שלו: "השיר הזה מתאר את מסירות הנפש של אותו יהודי, ר' יעקב פוטאש שמו, שברח בזמן מלחמת העולם השנייה לאוזבקיסטן, שם עבד כנהג טרקטור.

"יאקאב שמר באדיקות על זהותו היהודית בנכר, ולא התחכך עם הגויים. הוא לא דיבר איתם, רק שר. לאחר מכן הוא עמד בניסיון קשה, כשנכפה עליו לשאת אישה נכרית - והוא ברח משם אל הלא נודע, כשבמוחו זיכרון מהתפילה שנשאה אמו מדי ערב שבת בעת הדלקת הנרות. בעת מנוסתו מרובת הסיכונים וההרפתקאות - הוא פגש לבסוף את ר' יום טוב ז"ל, שדאג לכל מחסורו. מאוחר יותר, נישא יאקאב פוטש כדת משה וישראל, ור' יום טוב ביצע בחתונה את השיר הזה, שנכתב במיוחד לכבוד שמחת נישואיו של יאקאב".

לדברי פריד, השיר הזה עשה עליו רושם עז. "כשהייתי ילד, השיר הזה השפיע עלי מאוד. הוא לימד אותי את כוחה של מסירות נפש יהודית. אין שום דבר בעולם שיכול לתאר את ההרגשה של מה שהרגשנו כשהיינו שומעים אותו כילדים.

"ר' יום טוב היה יהלום של יהודי, יהלום של מחנך", אומר פריד, על מי שמתברר כאחת ההשראות המוזיקליות החשובות בחייו. הוא לא היה בעל מנגן במובן הפשוט של המילה, אלא היה שר בלי התחכמויות. השירה זרמה לו, וכל פעם הוא היה עושה 'קוועטש' אחר במהלך השירה.

"הזיכרונות שלי מתקופת ילדותי הם של שירים של ר' יום טוב, שפשוט החדירו בי רצון להיות ילד טוב, לשמוע בקול ההורים. השירים עסקו בתשובה, אמונה, תורה, שבת. כל מה שרק יום טוב נגע בו עם הלחנים שלו - הפך לזהב. ר' יום טוב יצק לשירים תוכן עם ניחוח יהודי אותנטי ועמוק, עד שקשה לחשוב על מוזיקה חסידית בלעדיהם".

מעבר למילים שמספרות את הסיפור בתוך מנגינה טהורה, מדובר ביצירה מורכבת, הן מבחינת הסולמות המשתנים והן מבחינת המקצב שמשתנה במהלך היצירה. "זה היה החן המיוחד שלו", אומר פריד בהתלהבות המפורסמת שלו. "זו הסיבה לכך שבחרתי עבורכם בשיר הזה על פני הרבה שירים טובים ואהובים שקרובים לליבי".

חוויה מטלטלת

מיכאל שטרייכר

הבחירה: אלוקי נשמה

לחן: גדעון לוין

ביצוע: באלבום 'כוח התפילה' משנת תש"ן


אחד הקולות הבולטים במוזיקה החסידית הוותיקה, הוא מיכאל שטרייכר. מאז הוציא את אלבומו הראשון בשנת תשמ"ט, ביצע מעל 300 שירים והשתתף בכ-26 אלבומים שונים. קולו הטנורי העמוק השאיר טביעות אצבע נצחיות, גם שנים לאחר שכבר לא הוציא לאור אלבום חדש. בין השירים הבולטים שלו: 'אין ערוך לך', 'שמע בני', 'רזא דשבת', 'כוח התורה', 'נחמו', 'יסוד החסידות' ו'שיר לעתיד לבוא' (המוכר כ'ניגון הבעל שם טוב') - כל אחד מהם הוא יצירה בפני עצמה.

את השיר 'אין ערוך לך', שהיה חביב על מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ביצע בפניו בביתו. את השיר 'כוח התורה' במקצב סוחף, ביצע במעמד סיום הש"ס העולמי של שנת תשס"ה בנוכחותם של גדולי ישראל.

מבין כל השירים שביצע במהלך השנים, ולמרות ש'אין ערוך לך' הוא השיר הכי מפורסם של שטרייכר והוא מושר בהתלהבות עד היום הזה במאות בתי כנסיות מדי שבת - שטרייכר מפתיע ובוחר עבורנו בשיר המרגש 'אלוקי נשמה', אותו הלחין המוזיקאי והיוצר גדעון לוין.

מאחורי הבחירה - עומד סיפור ניסי מרגש: "במהלך נסיעה בכביש מהיר", מספר לנו שטרייכר, "לוין נפל מהכביש היישר לתהום ואיבד את ההכרה", מספר שטרייכר. "הפציעה הייתה קשה מאוד, ורק בניסי ניסים ממש הוא התעורר בסופו של דבר והתחיל תהליך מתמשך של שיקום. כשהוא היה כבר בבית וחזר למצב שהוא יכול לשיר - הדבר הראשון שהוא עשה היה לקחת את הגיטרה ואז יצא לו השיר המופלא הזה - 'אלוקי נשמה'".

מעל שלושה עשורים חלפו מאז, ועדיין, לדברי שטרייכר, "פוגשים אותי אנשים ואומרים שהשיר הזה ליווה אותם ברגעים מיוחדים בחייהם. השיר הזה ממחיש את העובדה שאנחנו חיים בכל רגע ורגע תחת חסדיו של הקדוש ברוך הוא, שנותן לנו נשמה ומחיה אותה עבורנו בכל רגע ורגע.

שטרייכר מספר ל'משפחה' על אדם מבלגיה ששיתף אותו בחוויה מטלטלת: הוא ליווה את בתו החולה ברגעי הכאב שלה במחלקות הרפואיות. "כשהיא בכתה - הניגון הזה הרגיע אותה. למרבה הצער, היא גם הפקידה את נשמתה בפעם האחרונה לצלילי השיר שמילותיו 'ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא'".

לשטרייכר יש גם נימה אופטימית: "כמו הסיום הקצבי יותר של השיר - 'אלוקי נשמה' עבור רבים הוא שיר שגדוש במשמעות פשוטה ועוצמתית: כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך. תמיד צריך להודות על מה שיש. מי שזוכר את זה - צולח את מהמורות החיים בצורה הכי קלה שאפשר. כל זמן שהנשמה בקרבי - מודה אני לפניך".

חלום ילדות

ישראל לאם

הבחירה: 'ק-ל אדון'

לחן: הרה"ק ה'קדושת ציון' מבאבוב הי"ד (תרל"ד-תש"א)

ביצוע: התזמורת הפילהרמונית של שייע מנדלוביץ'


אחת ההשפעות המשמעותיות על עולם המוזיקה החסידי מיוחסת לישראל לאם. הוא לא רק מנצח ומעבד מהגדולים בתולדות המוזיקה החסידית, אלא גם פנומן שטבע חותם עמוק לדורות. הוא החדיר עיבודים חדשניים בסגנון קלאסי, ויצר חיבור אמנותי פורץ דרך בין המוזיקה השמרנית לעולם היצירה הקלאסי.

גאונותו המוזיקלית באה לידי ביטוי בעשרות אלבומים שעיבד לגדולי הזמר. לאם שוזר לעיתים קטעים מקלאסיקות ידועות. באחד האירועים הראשונים של 'האסק', הידועים כאמנותיים ומוקפדים כבר מעל שלושה עשורים, ביצע סימפוניה ידועה של בטהובן בעיבוד מחודש. המוזיקה שלו היא אחת המעצבות הבלתי מעורערות של המוזיקה החסידית לדורותיה.

מתוך מאות ניגונים שהוא עיבד, בוחר לאם את הניגון המיוחד של באבוב כשיר האהוב עליו ביותר. את הניגון הזה הוא שמע לראשונה כשהיה פעוט כבן שלוש. "שמעתי אותו בבית הכנסת בתפילת שחרית של שבת ומיד התחברתי אליו", הוא אומר. "אפשר לומר שממש גדלתי עם השיר הזה. הוא שיר מאוד מיוחד, אבל כששמעתי אותו כילד לא עלה בדעתי שיום אחד גם אזכה לעבד אותו".

בילדותו הוא נהג להאזין בעיקר למוזיקה קלאסית. "באותם ימים לא הייתה מוזיקה קלאסית בסוגה החסידית, וחשבתי ששיר כזה של באבוב יקבל שדרוג משמעותי אם יופיע בסגנון קלאסי. מבחינתי זה היה רק חלום. לצערי לא למדתי מוזיקה בצורה מסודרת, אבל לא הלכתי ללמוד כי זה פשוט לא עלה בדעתי. אם הייתי יודע שאהיה מעבד, הייתי לומד. כל מה שעשיתי היה להאזין הרבה למוזיקה איכותית, וכך למדתי. עם זאת, תמיד חשבתי שגם מוזיקה יהודית צריכה להיות כזאת - אמנותית עם מגע קלאסי".

רק מאוחר יותר, בשנת תש"ל, מצא את עצמו כותב עיבודים ומנצח על תזמורת באותו סגנון קלאסי שעליו חלם בשנותיו הצעירות. "באותה שנה ניצחתי לראשונה על תזמורת שביצעה את המוזיקה שאליה תמיד שאפתי. הפעם הראשונה שכתבתי עיבוד למוזיקה קלאסית הייתה במחנה הקיץ 'שדה חמד' של אלי טייטלבוים. אחרי האירוע נסענו לאולפן, והניגון הזה של באבוב היה השיר הראשון שעשיתי עם התזמורת הסימפונית אז. מאוחר יותר כבר ביצעתי אותו עם התזמורת הפילהרמונית של שייע מנדלוביץ', וכך למעשה הגשמתי את החלום שהיה לי מגיל קטן לעשות את השיר שהכי אהבתי בעיבוד קלאסי".

הדמעות של הרבי

ר' חיים בנט

הבחירה: 'ק-ה ריבון' הוויז'ניצאי

לחן: בית ויז'ניץ

ביצוע: אלבומי חסידי ויז'ניץ, 'שבת טיש' ועוד


ר' חיים בנט, המנצח של מקהלת חסידי סערט ויז'ניץ ומגדולי המלחינים בחצרות החסידים זה עשרות שנים, הוא ממעצבי הנגינה החסידית האותנטית הבולטים ביותר. הייחודיות שלו נעוצה בכך שרבים מ'להיטיו' הפכו לניגונים רשמיים בעת תפילות, 'טישים' ואירועים מיוחדים. ניגונים של בית הכנסת.

למרות העובדה שבאמתחתו ניגונים כובשים ונדירים בהצלחתם ('מכניסי רחמים' למשל) - בנט בוחר עבורנו דווקא בניגון הוויז'ניצאי המפורסם למילים מתוך זמירות שבת 'ק-ה-ריבון', המילים אותן חיבר רבי ישראל נג'ארה. "השיר שהכי מרגש אותי ויוצר אצלי הרבה כמיהה וגעגועים".

הוא מנמק את בחירתו: "מורי ורבי, הרבי בעל 'חכמת אליעזר' מסערט-ויז'ניץ זי"ע, היה שר אותו הרבה במהלך שבתות השנה, ולא היה תו אחד במהלך השירה שבו לא היה מזיל דמעות כמים. אני משתדל לשיר את הניגון הזה מדי שבת, ותמיד נזכר ברבי זי"ע ובדמעות שלו. דקה לפני זה הוא חייך לילדים ולחלק 'שיריים' - אבל תוך רגעים ספורים כבר דמע מהניגון. כשהוא הגיע לקטע של 'אֶלָקָא דִי לֵיה יְקַר וּרבוּתָא' - הבכיות היו נוראיות".

השירה והלחנים של בנט הם חלק מפסקול שעובר כבר דורות. רבים מתחברים אליהם, ובאחד המקרים - השירה החסידית שלו נגעה בלבבות שהיו נראים רחוקים מאוד מזיקה לניחוח החסידי.

"לפני שנים", הוא מספר על אחד האירועים המכוננים בחייו, "ביקשו שאשיר בחנוכה עם המקהלה בכלא 'דמון' - בית סוהר לעבריינים פליליים על הר הכרמל. האמת? חששתי. לא פשוט להגיע למקום כזה, כשאינך יודע מי הטיפוסים שתפגוש שם. החלטתי ללכת אל הגאון רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל, שכיהן אז כרבה הראשי של חיפה בה התגוררתי ולימים הפך לראשון לציון - והצעתי לו לבוא איתי לכלא".

ההיכרות של בנט עם הראשון לציון הייתה עמוקה, והגר"א בקשי דורון הביע את הסכמתו להצטרף לנסיעת החיזוק. "הגענו לאולם שבו ישבו כ-200 אסירים לפחות, ותוך כדי שעסקנו בארגון של האירוע - שמתי לב שאחד האסירים נועץ בנו מבטים סקרניים. הוא היה מסוג האנשים שלא הייתי מעוניין לפגוש ברחוב נטוש. בשלב מסוים הוא פנה אלי באידיש ושאל: 'מה שלום הרבי?' - - -

"הייתי המום. הוא המשיך להתעניין, באידיש רהוטה, על המוסדות של ויז'ניץ, ואז הרב בקשי דורון פנה אלי שזמנו דחוק ומוכרחים להתקדם. בעת האירוע, מבטו של אותו אסיר עדיין היה נעוץ בנו, והוא היה קשוב במיוחד. לא הבנו מה קורה. לאחר שהרב נשא דברים והתפללנו מנחה - כשאותו אסיר מניח כיפה לראשו ומצטרף - המשכנו בשירה, אבל אז קרה משהו מבהיל:

"האסיר התמוטט בפתאומיות, כשהוא מחוסר הכרה. צוות טיפול נמרץ הגיע, והאירוע הסתיים כמובן במהירות. אחר כך נודע לנו שפרחה נשמתו של האיש. הרב בקשי דורון בירר מי היה אותו אסיר, ונודע לו שאימו מתגוררת בבת-ים".

הרב בקשי דורון ור' חיים בנט נסעו לאימו של אותו אסיר כדי לנחמה ולספר לה על הרגעים האחרונים של בנה. האמא מצידה סיפרה להם, שהוא חבר לאחר מלחמת העולם השנייה לקבוצת 'אינשי דלא מעלי' וכך הידרדר לפשיעה. "היא אמרה שהוא מאוד אהב שירים חסידיים, וביקשה לדעת את כל הסיפור. בסופו, היא הביעה אושר צרוף מהעובדה שבנה השיב את נשמתו לאחר שהצטרף למניין מנחה, שמע קדיש בפעם האחרונה בחייו, ומסר את נשמתו כשאוזניו שומעות שירי קודש" - - -

טעם של שבת

פנחס מרדכי (פינקי) וובר

הבחירה: 'וזכנו לקבל שבתות'

לחן: יוסי גרין

ביצוע: אברהם פריד, באלבומו השני 'זה הזמן', שיצא בשנת תשמ"ב


פעם בשבוע נזכר המלחין וה'גראמער' ר' פנחס מרדכי (פינקי) וובר - בשיר 'וזכנו' שהלחין עמיתו יוסי גרין וביצע אברהם פריד. מדי ערב שבת מהדהדים הצלילים במוחו, משם עוברים להזדמזם בפיו, ואווירה קדושה של שבת עוטפת אותו.

"לשיר הזה יש טעם שבתי מופלא", הוא אומר לנו. "כשאני שר לעצמי את הניגון - הוא נותן לי תחושה שהשבת מתקרבת, ועולים בי התיאורים של תלמידי האר"י ז"ל ותלמידי הבעל שם טוב, שהיו יוצאים לשדות לקבל את שבת המלכה. השיר גורם לי להרגיש שכל יהודי, בכל מקום בעולם, מקבל את השבת כמו שמקבלים מלכה".

ר' פינקי מכונה בארה"ב 'מלך הבדחנים', על שם עשייתו כ'גראמער' המבוקש ביותר בחתונות החסידיות בניו יורק ומחוצה לה - אבל למעשה הוא גם 'מלך המלחינים': היצירות שהוא מלחין ללא הפסקה - מלוות כבר שנים רבות את הנגינה החסידית. רבות מתוכן הפכו ללהיטים הגדולים של כל הזמנים. כשמשוחחים איתו, קשה שלא לראות את הפער המשמעותי בין היהודי החסידי מוויליאמסבורג, לבין היצירות העולמיות שמושרות בעולם היהודי כולו.

הוא הלחין יצירות ידועות עבור עשרות אמנים, כאשר מבין יצירותיו הבולטות ניתן למנות את 'רחם' של שוואקי, 'תפילה לעני' של מרדכי בן דוד, 'אבל מלך עליון' של אהרל'ה סמט, 'אבינו מלכנו' של ליפא שמעלצר, 'למעלה' של שלמה כהן ועוד עשרות להיטים בעלי השפעה עמוקה. בגירוש מגוש קטיף בשנת תשס"ה, היה קשה שלא להתרגש מהמחזה של בני נוער מהציונות הדתית יושבים על רצפת בית הכנסת בנווה דקלים ודומעים בשירת 'תפילה לעני' - כשהם לא יודעים שאת הלחן חיבר יהודי שמתנגד לציונות.

וובר מספר כי 'וזכנו' של פריד וגרין - יצר אצלו רצון להלחין 'וזכנו' משלו. "בשלב מסוים אכן הלחנתי שיר כזה, אבל באותו זמן הגיע אלי הביתה מיכאל שניצלר. הוא סיפר לי שהוא כתב מילים לשיר 'פֶּעקַאלֶע'. הוא שמע את הניגון שהלחנתי עבור 'וזכנו', והחליט שהוא רוצה אותו, כדי להלביש עליו את המילים שכתב.

"הסכמתי, והבטחתי לעצמי שבבוא הזמן אלחין 'וזכנו' אחר. מאז הלחנתי מאות ניגונים - אבל 'וזכנו' חדש עוד לא הלחנתי. אבל מדי ליל שבת, בסעודה, אני שר את הלחן המקורי על המילים 'וזכנו', אותו לחן שהעולם מכיר בתור 'פֶּעקַאלֶע'".

לאורך השיחה עם פינקי, השבת נוכחת רוב הזמן. קל לזהות אצלו חיבור שורשי עמוק ליום הקדוש, והוא מצידו מאשר את הדברים. "אני פוגש את השבת כמעט כל לילה בתפקידי כ'בדחן' בחתונות", הוא אומר. "בסיום של כל קטע הבדחנים נוהגים לומר 'שבת', וכך, מדי ערב כבר יש איזה חיבור... האמת היא שעדיין יש לא נפרדתי מהחלום להלחין ניגון חדש על 'וזכנו לקבל שבתות'".

כשאנחנו שואלים אותו האם הוא אינו חושש שהשבת תתבע את עלבונה על ה'וזכנו לקבל שבתות' שנלקח ממנה - הוא משיב בחיוך כי מאז מסירת הלחן הוא הספיק לחבר לא מעט ניגונים נפוצים ופופולריים על שבת-קודש שחדרו לקהלים רחבים. "הלחנתי מאז את 'ושמרו' ששר ברי וובר, את 'קדשם בקדושת השבת' של שלמה כהן, את 'לָאמִיר שְׁרַיֶיען שבת' של שמילי אונגר ועוד רבים נוספים. אני לא חושב שאפשר לומר שקיפחתי את השבת. אבל אני מקווה שגם לגבי ה'וזכנו' - עוד יבוא היום ותגיע ההשראה. לא שכחתי את החוב שלי".

ניגון של שבת

מרדכי בן דוד ורדיגר

הבחירה: ק-ה ריבון עלם

לחן: עצמי

ביצוע: מתוך האלבום 'אוהבי השם' (אהבתי תפילתי) שיצא בשנת תשל"ד (1974)


אחרי חמישה עשורים במוזיקה החסידית, אין שאלה שיכולה להפתיע את מרדכי בן דוד, מי שמכונה 'מלך המוזיקה החסידית'. אבל דווקא כשהוא נדרש להצביע על שיר אחד עבור הפרויקט החגיגי של מגזין 'משפחה' לפסח - הוא נדרש להרהר כחצי דקה לפני שהוא בוחר ב'ק-ה ריבון', מתוך האלבום 'אהבתי תפילתי'. את האלבום הזה, אגב, הוא מחשיב עד היום לאלבום הטוב ביותר שלו.

את הסיבה לבחירה הוא זוקף לזכותו של מורו ורבו המובהק - הרבי הקדוש רבי חיים זאנוויל אברמוביץ' זי"ע, ה'ריבניצער רבי', שההתקרבות אליו ניתבה את הסגנון המוזיקלי שלו לכיוון חדש.

"בשלהי הקיץ של שנת תשל"ג, מיד אחרי שיצא לאור האלבום השלישי שלי, 'נשמה', זיכה אותי הקדוש ברוך הוא במתנה מיוחדת: פגשתי ונקשרתי למורי ורבי הקדוש האדמו"ר מריבניץ זצ"ל, הצדיק ממולדובה שחולל מהפך בחיי ונתן כיוון חדש למוזיקה שלי", הוא מספר.

בזכות הרבי. כ"ק האדמו"ר מריבניץ זי"ע

ורדיגר נזכר: "בתקופה ההיא התחלתי לעבוד על אלבום חדש בשם 'אהבתי תפילתי'. באלבום הזה ישנה יצירה שחנן אותי השם יתברך, בשם 'ק-ה ריבון עלם'. עד היום היצירה מושרת ברבים מבתי ישראל בשבת קודש. זה שיר מיוחד עבורי".

השיר הזה, מספר לנו מרדכי בן דוד, הגיע גם לבתיהם של גדולי ישראל. "לפני כמה שנים פגשתי נכד של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שסיפר לי כי בתור בחור הוא אכל אצל סבו כל שבת, וכשהשיר הזה התפרסם - הנכד התחיל לשיר אותו בשולחן שבת אצל הסבא. הרב אלישיב למד את השיר מנכדו, והיה שר אותו מדי שבת בשבתו. הנכד הוסיף לספר, כי בשבת האחרונה שבה שהה סבו הגדול בבית, לפני שאושפז - הוא זכה להיות אצל הסבא והוא עדיין שר את ה'ק-ה ריבון' בלחן הזה".

פרט צפוי ומעניין: גם בפרויקט שלפניכם, למרות שמשתתפים בו אמנים מהשורה הראשונה של המוזיקה החסידית לדורותיה - השם של ורדיגר עולה בכל פעם מחדש. האמנים הגדולים של העידן הנוכחי, כמו רבים בציבור החרדי, גדלו בילדותם ובנערותם על שיריו של מרדכי בן דוד, עליהם הם מתרפקים בערגה עם זיכרונות מתחנות שונות בחייהם.

ורדיגר, שחגג זה עתה יום הולדת שבעים לאורך ימים ושנים טובות - הוא מעצבה הכמעט רשמי של המוזיקה החסידית העכשווית, ונחשב בעיני רבים לאמן המוזיקה החסידית המשפיע בכל הזמנים. עם מעל שלושים אלבומים מצליחים, אינספור אירועי שירה ברחבי העולם וחמישה עשורים רצופים של פעילות מוזיקלית חסרת תקדים - המוזיקה שלו ממשיכה להדהד וללוות דורות של אנשים עם אותו פסקול נצחי שאין לו אח ורע.

לעצור בסוף הסליחות

הרב הלל פלאי

הבחירה: 'עננו'

לחן: יצחק פוקס

ביצוע: יידל ורדיגר באלבום 'אַ ווערדיגער יִיד', תשע"ג


בצעירותו הלחין הרב הלל פלאי, רב ומלחין של מוזיקה חסידית אותנטית, את השיר 'שירו למלך' שביצע יידל ורדיגר. הוא היה אז בן 25 בלבד, והשיר הפך במהירות לפסקול שיהדהד עוד שנים רבות בהיכלי התורה ובעולם הישיבות - שגם בהמשך אימצו לחיקם את לחניו המרגשים והמעוררים. השיר הראשון, שנחשב באותם ימים להצלחה גדולה - הביא בעקבותיו לחנים נוספים שהפכו עם השנים לחלק מרפרטואר ייחודי ומבוקש של שירי התעוררות, תפילה והשתפכות הנפש, שהפכו לנכסי צאן ברזל, והם מושרים בהיכלי התורה ובבתי ישראל.

בין שלל לחניו הידועים, בולטים במיוחד 'אוחילה לק-ל' שמתנגן בימים הנוראים בכל תפוצות ישראל כחלק מנוסח התפילה, 'הבט', 'שאי סביב', 'עד הנה' ועוד. ניתן למצוא ברבים מלחניו המפורסמים את מקורם מבית המדרש - פירות יצירותיו של מי שמשמש שנים רבות בהרבצת תורה ובהעמדת תלמידים לרוב.

שירי בית המדרש של הרב פלאי כוללים את 'תורה הקדושה' 'השיר של אביי ורבא', והבולט שבכולם - 'אם היו בני אדם מרגישים', מילותיו המלהיבות של ה'אור החיים' הקדוש על התורה הקדושה ("אם היו בני אדם מרגישים מתיקות וערבות טיב התורה - היו משתגעין ומתלהטים אחריה, ולא ייחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם").

כשהוא מתבקש לבחור שיר אחד מתוך עולם גדוש של תווים וצלילים, הוא מצביע על הלחן של ר' יצחק פוקס - 'עננו'. פוקס הוא מלחין ידוע שהלחין שירים רבים ובכולם נוכח הרגש הייחודי שהוא מצליח לבטא. אם זה 'מנוחה ושמחה' או אפילו 'הללו ק-ל בקודשו' - השירים של פוקס מצליחים לגעת בנשמה. והם נוגעים עמוק גם ברב הלל פלאי.

"מדי שנה מקיימת ישיבת רמת-גן ערב הכנה לקראת ראש השנה והימים הנוראים, כאשר בערב הזה נוכחים כאלף אנשים - תלמידי הישיבה, בוגריה והורי התלמידים", מסביר הרב פלאי את הבחירה. "כולם יושבים בדבקות ובחרדת הימים הנוראים שרים, בוכים ומתפללים, ומעוררים את הלב והנפש לקראת הימים הנשגבים. כל ניגון מושר שוב ושוב במשך זמן רב, כדי להתחבר ולהתעורר למילים הקדושות.

"אחד השירים המושרים במעמד השנתי הזה, הוא 'עננו', שהלחין ר' יצחק פוקס. זהו מחזה שלא ניתן לתאר אותו במילים: מאות רבות של אנשים בעיניים עצומות מתחננים בדמעות לריבונו של עולם - עננו. כל אחד עם הבקשה והתפילה שלו. התפילה האחת היא 'עננו', היא לא מגבילה לבקשה מסוימת, אלא 'עננו', לכל מה שאנו צריכים וזקוקים ממך - אבינו, בוראנו, גואלנו, דורשנו, עננו.

"המיוחד והכובש כל כך בניגון הזה, הוא דווקא הפשטות שבו, והתנועה החוזרת על עצמה שוב ושוב, המבטאים יותר מכל את הכמיהה והכיסופים להקב"ה בכל התארים והשמות מאותיות האל"ף בי"ת המופיעות ב'עננו'. ר' יצחק פוקס השכיל לקחת את הבקשה הזאת, שנמצאת בסיומן של הסליחות, לעצור, ועל ידי הניגון המופלא - לעצור, להתבונן ולהתחבר לכל מילה ומילה ב'עננו'. זה מה שהופך את השיר הזה לכל כך מיוחד בעיניי".

רלוונטי לתמיד

דדי גראוכר

הבחירה: סאמדיי

לחן: דינה סטורץ'

ביצוע: המלחינה אחייניתו של ר' יום טוב עהרליך ז"ל והביצוע הראשון של מרדכי בן דוד


במשך שנים רבות ליווה דדי גראוכר את המוזיקה החסידית בקולו. הוא הביא להיטי ענק שכבשו את רחבות הריקודים בחתונות ואת ליבם של אלפי אנשים שעבורם הוא מהווה עד היום חלק בלתי נפרד מצלילי ילדותם. במשך שנים הוציא שישה אלבומים, שר על במות ידועות כמו 'האסק' והוביל סוגת מוזיקה חדשנית ומלאת אנרגיה סוחפת.

בין הלהיטים הידועים שלו: 'הוא יגאל', 'לך אתן', 'חסד', 'כולנו כאחד', 'חברון', 'עוד יישמע' ורבים אחרים. מכל השירים הטובים, הוא בוחר בשיר שבוצע על ידי מרדכי בן דוד. "זה היה באחד האירועים של 'האסק'", הוא מספר. "שרתי אז לצידו של מרדכי בן דוד, ואז שמעתי אותו מבצע את השיר ומיד נשביתי בקסמו. זה לא רק המנגינה והביצוע המושלם כפי שרק מרדכי יודע לבצע, אלא גם תוכן המילים. הן אומרות שיום אחד כולנו נקבל שכל להיות ביחד, כעם אחד. מילים שתמיד רלוונטיות, תמיד עכשוויות".

את השיר הזה ביצע מרדכי בן דוד לראשונה באלבום שהכנסותיו הוקדשו למטרות חינוכיות, ומאז הביצוע הראשון הפך ללהיט גדול. "זה השיר שתמיד הכי אהבתי", אומר גראוכר בגילוי לב. "אלה היו שנים מאוד מבורכות שבהן עסקתי במוזיקה, והן גם אלו שסייעו לי מאוחר יותר בעולם העסקים. הרבי שלי, האדמו"ר מאלכסנדר זצ"ל, לימד אותי איך לעשות ביזנס. הוא אמר לי: 'תשיר, אנשים יכירו אותך ואז תוכל גם לעשות עסקאות'. זה היה מדהים".

ואכן, גראוכר הצליח גם בדרכו העסקית, אך במקביל תמיד שמר פינה חמה למוזיקה. "המוזיקה היא חלק ממני. גם הדרך העסקית לא הצליחה להפריד ביני למוזיקה, אבל לפעמים זה עניין של סדרי עדיפויות. אני מאוד מתגעגע לשנים של האלבומים, האירועים והעשייה המוזיקלית הענפה. זה נותן סיפוק מסוג אחר, משהו שממלא את הנשמה. עד היום אני פוגש אנשים שאומרים לי, כי הם גדלו על המוזיקה שלי והתחברו אליה. זה ממלא אותי בסיפוק ונותן תחושה טובה בנוגע לעולם שהוא חלק משמעותי מאוד בחיי".

קריאת זהות

יעקב שוואקי

הבחירה: שמע ישראל

לחן: איצי וולדנר

ביצוע: אלבום 'ידיד'. את המילים כתבו: בלה לויטן ואייבי רוטנברג


לפני שני עשורים פרץ יעקב שוואקי לקדמת הבמה המוזיקלית העולמית עם אלבומו הראשון 'שמעתי'. האלבום הכיל כמה מהלהיטים הגדולים - 'רחם', 'שוש תשיש', 'שהחיינו' ו'חשוף'. מאז, שוואקי נחשב לאייקון מוזיקלי פורץ דרך.

בין הלהיטים הבולטים שלו שעד היום מעצבים את סוגת המוזיקה החסידית, ניתן למנות את 'והיא שעמדה' שביצע לראשונה עם האמן והיוצר יונתן רזאל, 'אם אשכחך', 'בואי בשלום', 'מאמע רחל' ועשרות נוספים. חלק משיריו אף הצליחו לחדור מבעד לחומות החוצצות בין המגזרים.

כשמאחוריו עשרה אלבומי אולפן מצליחים ועשרה אלבומי אוסף, יש שיר אחד שגם אחרי מאות אירועים מצליח לגעת בו כל פעם מחדש: 'שמע ישראל' שהלחין איצי וולדנר וכתבו בלה לויטן ואייבי רוטנברג. "הוא מבוסס על הסיפור של הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצוק"ל, שיצא להציל ילדים יהודים ממנזרים לאחר השואה. החיבור של השיר הזה גם לסיפורי הגבורה היהודית מאותה תקופה, וכמובן גם לעיתוי הנוכחי שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו ומה שמציל אותנו מידם זה ה'שמע ישראל' - הוא הסיבה שאני בוחר בו כמועדף עלי.

"יצא לי לשיר את השיר הזה מול ניצולי שואה בכמה הזדמנויות, שאחת מהן היא באירוע 'מרימים את הגג' שהתקיים לפני כשנתיים במנהטן ניו-יורק. הדינר הזה מתקיים מדי שנה לטובת הארגון The Special Children's Center של רעייתי, אליו מגיעים מדי שנה יזמי נדל"ן בולטים מארה"ב ותורמים ממיטב כספם לטובת ה'סנטר' למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים.

"זהו סיפורו של הילד היהודי שנשאר לבדו במנזר, ואת קריאת שמע שקרא הרב מפוניבז' שגרמה לו לזהות במהירות את הילדים היהודים ולהציל אותם בזמן הקצוב שהועמד לרשותו. זה משהו שאי אפשר להישאר אדיש אליו, בטח לא כשאני מבצע אותו בנוכחות ניצולי שואה או בחנוכת המוזיאון היהודי לזכרם של נספי השואה בוורשה. בכל מקום כזה השיר מקבל משמעות חדשה כאילו הולחן זה עתה".

שיר שהפך לנכס

גדעון לוין

הבחירה: 'אין ערוך לך'

לחן: ר' בנימין הרשקוביץ ז"ל

ביצוע: מיכאל שטרייכר, מתוך האלבום 'תודה'


עבור גדעון לוין, מנגן ויוצר שרבים מלחניו הפכו ליצירות שמוכרות בכל בית בישראל - הבחירה בשיר אחד היא משימה מורכב. "זה לא פשוט לבחור שיר אחד מבין כל כך הרבה שירים טובים שיש", הוא אומר. אבל כשאנו מתעקשים, יש שיר אחד שהוא יודע להצביע עליו כייחודי.

"אחד השירים האהובים עלי ביותר הוא 'אין ערוך' שהלחין ידידי בנימין הרשקוביץ ז"ל", הוא אומר. "כששמעתי את השיר הזה בפעם הראשונה - התחברתי אליו מיד, זאת מהסיבה שראיתי בלחן שלו משהו ייחודי ושונה. הוא בוצע על ידי מיכאל שטרייכר לפני הרבה שנים והפך לנכס מוזיקלי נצחי. זה משהו שמלווה אותי כבר לא מעט שנים, ואני מתחבר אליו כל פעם מחדש. זה אחד השירים הכי יפים שאי פעם הולחנו".

לוין, שחתום על רבות מהיצירות הגדולות במוזיקה החסידית, הוציא לאחרונה סינגל נוסף - 'מנע מגפה', שאותו הלחין וביצע על רקע נגיף הקורונה ותפילת הרבים למיגורה של המגפה. את הסינגל עיבדו אלי קליין ואיצי ברי, והוא חיבר אליו אנשים רבים אשר הזדהו עם המילים באחת התקופות המתעתעות בהיסטוריה האנושית. ברזומה העשיר של לוין שירים ידועים כמו 'אתקינו', 'נחמו', 'ברכת החודש', 'תיפול עליהם', 'בני', 'אנא עבדא' ורבים נוספים, שהפכו עם השנים ליצירות מוכרות.

הלחן 'אלוקי נשמה' של לוין - הוא אחד השירים הגדולים והידועים של מיכאל שטרייכר. את השיר הזה (כפי שניתן לראות בדבריו של שטרייכר עצמו לפרויקט זה), הלחין לוין לאחר פציעה קשה ותקופת שיקום. "הידרדרתי מהכביש לתהום", הוא מספר את הזווית שלו לנס הגדול. "לקח הרבה מאוד זמן מאז שנפצעתי ועד לרגע שבו יכולתי בכלל להלחין שירים. הייתי בלי הכרה בטיפול נמרץ. לאחר מכן עברתי תקופת שיקום בבית והייתי בלי קול. אבל ברגע שיכולתי לקחת גיטרה ולשיר בבית - הלחנתי את 'אלוקי נשמה'".

מעניין, שהשיר 'אין ערוך' שבו בוחר לוין - נבחר בפרויקט זה גם על ידי האמן והיוצר יונתן רזאל - מה שמעיד על ייחודיותו והשפעתו הרבה על פס הקול של המוזיקה היהודית. השיר הפך להצלחה חסרת תקדים והוא ללא ספק אחד המפורסמים במוזיקה היהודית בכל הזמנים.

הקלטת סתר

ר' משה מרדכי (מונה) רוזנבלום

הבחירה: אשריכם תלמידי חכמים

לחן: עצמי

ביצוע: באירוע המרכזי של סיום הש"ס העולמי בשנת תשנ"ה


בארכיון הגדוש של ר' משה מרדכי (מונה) רוזנבלום ישנן עשרות יצירות שמפארות את כותל המזרח של המוזיקה החסידית לדורותיה. מתחת ידיו יצאו להיטים ידועים ("אף פעם לא ספרתי כמה"), ובהם 'משיח' של מרדכי בן דוד, 'מוריה' של אברהם פריד, 'ריבונו של עולם' שביצע דודו פישר, 'יש בתורה' שהלחין עבור סיום הש"ס של 'דרשו' ועשרות לחנים נוספים.

כשהוא נדרש לבחור שיר אחד, נוצרת שתיקה ארוכה. "זה מאוד קשה", הוא אומר. "אבל למרות שהבחירה קשה, הייתי אומר שהשיר 'אשריכם תלמידי חכמים' הוא אחד האהובים עלי ביותר. לא רק בגלל התוכן, אלא בשל המסר הנוקב שהוא מביא עימו. הוא נפל עלי כמתנה משמים".

את השיר הזה, שמילותיו מלוות כל סיום מסכת, הוא כלל לא התכוון להלחין. "הקב"ה", הוא מספר, "שלח לי אותו באמצע לימוד. למדתי עם החברותא שלי את הגמרא במסכת מנחות דף י"ח, שבה מסופר כי זלגו עיניו של רבי אלעזר בן שמוע דמעות, כשאמר את המילים 'אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר'. תוך כדי הלימוד, בלי כוונה מיוחדת, הניגון הזה כאילו התנגן מאליו בפרץ פתאומי של רגש. נקשתי על השולחן את הקצב, והוא פשוט זרם כמו ניגון מוכן. העניין הוא, שגם השיר הזה, כמו עוד אלפי שירים טובים שמעולם לא זכו לצאת לאור, היה אמור להישכח אי שם בין הדפים של מסכת מנחות".

אלא שמשמים היו לשיר הזה תוכניות אחרות. "כעבור כמה חודשים, בעיצומו של חג סוכות, ערכנו סיום מסכת בסוכה. לפתע, במהלך הסיום, החברותא היסה את כולם וביקש להשמיע משהו. התברר שהוא הקליט אותי באותו זמן ששרתי את השיר לראשונה, ובאותו רגע הוא החליט לחשוף את האוצר הפוטנציאלי שהיה לו ביד בלי ידיעתי. ישבתי שם ופשוט למדתי את השיר כמו כולם מההקלטה שלו, ובהשגחה פרטית מיוחדת באותה שנה בדיוק היו צריכים שיר לסיום הש"ס העולמי. כמובן שאין שיר יותר מתאים מזה עבור סיום הש"ס. מאותו רגע ואילך - כל השאר היסטוריה".

את המסר הוא מוצא מיד. "לא אני מחבר את השירים. הקב"ה מחבר אותם ושם לי בפה. גם כדי ששיר יצליח ויהפוך לנחלת הכלל, כמו 'אשריכם', צריך הרבה סיעתא דשמיא. חוץ מזה אין שום דבר שיכול לגרום לשיר להצליח באמת". עם רזומה כמו שלו ועשרות הלחנים שעונים על ההגדרה 'נכסי צאן ברזל', אין ספק שסייעתא דשמיא הייתה שם בשפע לאורך כל הדרך המקצועית.

בגיא צלמוות

ליפא שמלצר

הבחירה: 'גם כי אלך'

ביצוע: מרדכי בן דוד, האלבום 'תמיד בשמחה', תשנ"ד

לחן: מרדכי בן דוד ומונה רוזנבלום


עבור ליפא שמלצר, אמן השירה וה'גראמען' המפורסם שטבע שפה מוזיקלית חדשה ונחשב לאחד האמנים המשפיעים על המוזיקה בעת הנוכחית - בחירה בשיר אחד היא לא משימה קלה. הוא מחפש משמעות בבחירה, משהו עמוק יותר מסתם הצבעה על שיר. "אצלי זה עובד שכל שיר שאני מוציא אחרון - הוא השיר האהוב עלי באותה עת".

בסוף מצביע שמלצר מצביע על השיר שהלחינו מרדכי בן דוד ומונה רוזנבלום - 'גם כי אלך'. "אני מתחבר לשיר הזה כבר הרבה זמן, ובוחר בו בגלל השילוב המופלא שהוא כולל בתוכו. הוא מושלם גם מבחינה מוזיקלית, גם מבחינת העיבוד, וכמובן מבחינת מילים ולחן. וזה עוד לפני שמדברים על הביצוע המדהים של מרדכי.

"אני מאוד אוהב איך שהאקורדים מתחלפים שם, אבל בעיקר מתחבר למילים המעצימות של דוד המלך ע"ה. אמנם מרדכי בן דוד ומונה רוזנבלום עיצבו את המעטפת של השיר כפי שהוא, אך אותו לחן וביצוע על 'יום זה מכובד' לא היה מגיע לעוצמה כזאת. מה שהופך את השיר למיוחד אלה המילים של דוד המלך ע"ה".

כדרכו, שמלצר מחפש מקוריות שתיצור עניין. מאחורי השירים שלו ניצבים רעיונות שמופשטים לכדי אמנות. גם בשנים שביצע יצירות חסידיות אותנטיות באלבומים 'לעילא ולעילא', 'ליפא לטובה' ו'ליפא בדרך' ונוספים שאפשר רק להתגעגע אליהם - ליפא הצליח לגעת בהמונים, גם כאלה שאינם הקהל הטבעי של הז'אנר החסידי האותנטי. הוא עשה זאת באמצעות מקוריות, רגש וגימיקים יוצאי דופן. מאחוריו כ-20 אלבומים מצליחים, כל אלבום וסגנונו. הוא נמנה על דור האמצע של המוזיקה החסידית, והוא חתום על שלל יצירות מוזיקליות גאוניות.

"המטרה היא תמיד לחדש. להביא דברים חדשים לעולם, ולא לחזור על משהו פעמיים. שמתי לב שבאידיש לא כולם מבינים את המשמעות העמוקה של פירוש המילים, ולכן החלטתי לעבוד על אלבום מתורגם שיגרום לאנשים להתחבר לטקסטים באידיש. באופן כללי אני חושב שגם מי שלא מבין אידיש יכול להתחבר לשירים באידיש, וההוכחה לכך היא - אלו אמנים ידועים מהעולם שמאות מיליוני בני אדם מקשיבים למוזיקה שלהם, גם בלי להבין את השפה. יש משהו במוזיקה שהיא יכולה לגעת באנשים רק באמצעות אנרגיה, אבל בכל זאת יש משמעות כבירה לפירוש המילים".

השיר הראשון שהוא החליט לתרגם לאידיש - הוא 'גם כי אלך'. "המילים האלה, כשמבינים אותן, פשוט מצמררות. דוד המלך ע"ה אומר שאפילו בגיא צלמוות הוא לא מפחד, ולאחר מכן הוא מבקש לערוך שולחן נגד צורריו. כשיש 'שולחן' - אוכל ופרנסה והרחבת הדעת - אז אפשר ללכת ללמוד בבית השם. אם יש 'שולחן' - אין צרות. המילים האלה נגעו בי מאוד חזק, ויחד עם הביצוע המושלם - מאוד קל לבחור בו".

חצוב מנשמה

יובל סטופל

הבחירה: אתה הראת

לחן: משה לאופר

ביצוע: איירה הלר


ליובל סטופל, מעבד ומפיק מוזיקלי מהבולטים במוזיקה החסידית, לא אורך זמן להצביע על השיר שלו. "נדרשתי לא פעם לבחור בשיר שאהוב עלי. אצלי, הבחירה ברורה ומוחלטת, וגם אחרי שנים, לא כהתה ולו במאומה".

הוא זוכר את המפגש הראשון עם השיר. "בשנת תשמ"ט, בהיותי תלמיד בעיר הולדתי חיפה. העיר שידעה לייצא מתוכה כוחות משמעותיים הפועלים בשדה הזמר החסידי, כמו המלחין ר' חיים בנט ושלמה כהן, הצטיינה פחות בכל הקשור להבאת המוזיקה העדכנית אל חנויות תשמישי הקדושה והמסורת.

"באותה תקופה שמעתי לראשונה על אלבום הבכורה של אמן זמר חסידי מניו יורק בשם איירה הלר. השיר שבלט מתוכו היה 'אתה הראת' - שיר שנחצב מנשמתו של המלחין והמעבד משה לאופר. ישנם מלחינים שכותבים עבור אמני זמר, משה לאופר כותב לנשמה. לכל טקסט במקורותינו יש חיים משלו, אך בשיר הזה נוספה לו הנשמה היתרה, זו שנותנת ממלכתיות והדר למילים 'אין כמוך באלוקים השם'. השיר הזה ליווה ומלווה אותי בפיתולי החיים. אני מוצא בו שלווה, נחמה וגם תקווה".

כמה שנים לאחר שיצא אותו אלבום, שירת סטופל בלהקת הרבנות הצבאית, בניהולו המוזיקלי של ר' משה מרדכי (מונה) רוזנבלום. "באחת מנסיעותינו הרבות ברכבו של מונה, התחלתי לפזם את הפזמון של השיר. מונה, שהיה מרוכז בשיר אחר שהתבשל במוחו היצירתי, פנה אלי ואמר: 'אני כל כך אוהב את השיר הזה... תשיר, תשיר אותו'. ואני אמרתי לעצמי, זה כנראה לא השיר הכי מוכר, אבל זה שיר שבוודאי זוכה להוקרה".

שיר לעתיד לבוא

אייזיק האניג

הבחירה: 'משיח קומט' (בגרסה בעברית: 'כמה טוב יהיה')

לחן: ר' יום טוב עהרליך ז"ל

ביצוע: אברהם פריד באלבום 'אידישע אוצרות 2', תשנ"ב


שמו של אמן הרגש ר' אייזיק האניג מניו יורק, מעלה מיד חיבור עמוק לנגינה טהורה ושובת לב. בקולו העמוק והייחודי הוא מצליח להפוך כל שיר לזהב. הוא אחד הקולות הבולטים בשירה החסידית האותנטית; כל שיר נבחר אצלו בקפידה, מבוצע ברגש עוצמתי ומביא לעולם אוצר מוזיקלי יקר ערך.

רבים משיריו נכנסו להיכל הניגונים ששומרים על הרוח האידישאית הקדומה, כשהם מצליחים באופן נדיר לחבר אליהם גם את הדור הצעיר. ר' אייזיק חתום על להיטים רבים, בהם: 'כתר ייתנו לך', 'בהר המוריה', 'אתה הראית לדעת', 'מלך שוכן עד', ועוד.

כשהוא מתבקש להשתתף בפרויקט - מצביע האניג על שיר אחד ומיוחד, שאליו הוא מחובר כבר למעלה מ-25 שנה, ובחירתו מקורית לא פחות מהמוזיקה שלו עצמו. "השיר 'משיח קומט' של ר' יום טוב עהרליך ז"ל, שביצע אברהם פריד באלבומו 'אידישע אוצרות 2', לפני שנים רבות".

האניג ממש מתרגש כשהוא מספר על החיבור העמוק שלו לשיר הנבחר. "כשאני שומע את השיר הזה, אני פשוט מתחיל לרקוד. אני מדמיין בעיני רוחי את ביאת המשיח. איך כל אומות העולם באות ומתפעלות מהכבוד של עם ישראל עם בואו של משיח. שמעתי את זה בפעם הראשונה בתקליט של אברהם פריד באידיש, זה נכנס לי לראש - ומאז לא יוצא ממנו.

האניג מספר כי כשהוא רוצה לשיר לעצמו בשקט, או אפילו לזמזם בספונטניות - השיר הזה ילווה אותו. "כשאני יושב בחיק המשפחה, בחנוכה ובהזדמנויות שונות, הניגון תמיד נמצא שם. המשפחה שלי כבר מכירה אותו היטב. זה אחד השירים שמזדמזמים אצלי באופן ספונטני. לפעמים בעת אמירת תהילים, כשאני רוצה לומר את הפסוקים עם קצת שמחה - אני שר לעצמי את התנועה הזאת. יהודי שעובר זמן קשה ושומע את זה, מתעורר מיד. למרות שהניגון הזה לא כל כך מוכר - כשאני יכול ויש לי הזדמנות - אני שר אותו. זה נותן כוחות ברגעים קשים ומעורר שמחה אמיתית, תקווה ואופטימיות".

המילים מספרות את התחושות המוזרות שמקדימות את ביאתו של המשיח, ולאחר מכן, את ההכלה של המעמד הנשגב. בתרגום לעברית: "כמה טוב שאז יהיה בלי פחד ואימה / ברינה יקצורו הזורעים בדמעה / תמו שנות היגע אין עוד צרה ופגע / משיח על חמור קטן - מגיע הוא כל רגע". כשהמילים הללו מושרות באידיש, מתווסף עליהן חן אותנטי ומופלא.

האניג מוסיף לתאר את התחושות שעולות אצלו מהניגון. "אחרי ניגון כזה - אני רוצה לעזוב הכל וללמוד גמרא. לעסוק בתכלית ולקרב את הגאולה. שומעים בניגון הזה איך המשיח מגיע כבר, ואני גם רוצה להיות שם, להיות חלק מזה. להיראות כמו שצריך. אי אפשר לדמיין את הרגעים הנשגבים של בוא הגאולה, כי מדובר במשהו הרבה יותר גבוה מההשגות שלנו, זה הרבה יותר מהשמחה הגדולה ביותר שיהודי יכול לחוות כיום, פי מיליונים. כשזה יגיע, לא אפסיק לרקוד".

מורשת עתיקה

אפרים מנדלסון

הבחירה: בואי בשלום

לחן: ר' אביש מאיר ברנדסדורפר

ביצוע: תקליט שהוציאו לרגל בר-מצווה של בכור נכדי הרבי מצאנז


לפני יותר משני עשורים הוציא אפרים מנדלסון את אלבומו הראשון. הוא נחשב לאחד אמני הזמר האייקוניים של שנות האלפיים. גם היום, אחרי שלושים שנות פעילות מוזיקלית, מנדלסון עדיין שר ואף פועל רבות בהתנדבות כדי לשמח חולים בבתי חולים.

את הרקע המוזיקלי שלו הוא מייחס לדוד של סבו, ר' אביש מאיר ברנדסדורפר. "השירה לא התחילה אצלי", הוא אומר. "דוד של סבי היה חזן בבית מדרשו של בעל ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע, והוא ייצר הרבה שירים שמושרים גם בבאבוב וגם בצאנז. רבים מלחניו מוכרים מאוד, אך לא כולם מודעים לכך שהוא זה שהלחין אותם. מתוך השירים שעליהם גדלתי גם כבן משפחה שלו וגם כחסיד צאנז, אני מחובר במיוחד לניגון שהלבישו בצאנז על המילים של 'בואי בשלום' בערב שבת. אני מקפיד לשיר אותו מדי שבת".

מנדלסון זוכר גם את הרה"ק בעל ה'שפע חיים' מצאנז רוקד לצלילי הניגון הזה. "כשהגיע ל'בואי בשלום', הרבי היה רוקד בסילודין עם הניגון הזה במשך דקות ארוכות כשעיניו עצומות. למרות שכבר לא היה צעיר, בניגון הזה הוא היה קם מהמקום ומפזז כמו נער צעיר. כולם נדחקו לראות את המחזה, והרבי עצמו היה אפוף בכוונות נשגבות. עד היום, כשאני שר את הניגון הזה, אני נזכר באדמו"ר ובכל ה'מצב' ששרר אצלו ומתחבר מחדש לתחושות המיוחדות ההן".

החיבור של מנדלסון לשיר הזה אינו מסתיים בבית המדרש של צאנז. "ישנו תקליט שהוציאו בצאנז לרגל בר-מצווה של הנכד או הנין הראשון של הרבי, ובו אני מבצע את השיר הזה. אחרי הרבה שנים מאז שמעתי את השיר בבית המדרש, שמעתי אותו לפתע באיזה טיול וזה החזיר אותי אחורה לימים ההם. פשוט התרפקתי על הניגון בערגה והוא יצר אצלי געגועים".

לשירים יש כוח מיוחד לחזק אנשים, וכך מצא מנדלסון את עצמו שר בהתנדבות בבתי חולים רבים מול חולים שהמוזיקה היא כמו מזור לתחלואיהם. "הייתי עד למקרים מצמררים ממש של חולים שכמעט לא הצליחו לזוז, אבל הכוח של השירה העניק להם כוחות מחודשים. ישנם חולים רבים ששוכבים בבתי חולים וכמעט אף אחד לא מגיע אליהם, לכן לפני כמה שנים חברתי לר' מאיר בלוך מארגון 'הכל מהלב', שקיבל בתרומה אמבולנס מיוחד שהוסב לאולפן הקלטות.

"הוא מסתובב איתו בבתי חולים רבים כדי לעודד ילדים. זה אולפן מקצועי עם כלי נגינה, והילדים יוצאים לחניה ומקליטים את עצמם. יש שם טכנאי שבסוף ההקלטה מוציא לילד עשרות דיסקים כדי שיוכל לחלק לחברים שלו. פעמים רבות לאחר שהייתי בבית חולים לשמח ילדים, רופאים היו שואלים אותי מה עשיתי לילדים שהצליח לשמח אותם. אני תמיד עונה שזה נותן להם תקווה. תקווה זה מה שמחזיק אותנו, ולמוזיקה יש יכולת להעניק את התחושה הזאת".

שיר של גן עדן

דודי קאליש

הבחירה: 'כנשר'

לחן: ר' משה גולדמן ז"ל

ביצוע: אייזיק האניג, מתוך האלבום 'כנשר', של ר' משה גולדמן וקעמפ שלווה, תשס"א


דודי קאליש מזוהה עם מוזיקה חסידית כבר יותר מיובל שנים. הוא אמן זמר, מלחין, מעבד, מנצח ומפיק מוזיקלי מהידועים בסגנון החסידי, ומאחוריו שנים רבות של עשייה מוזיקלית אותנטית. שמו מתנוסס על גבי עשרות אלבומים - בשלל תפקידים: סולן, מעבד, מלחין ומפיק מוזיקלי. הוא משמש כמנצח בדינרים יוקרתיים ובאירועים על תזמורות מורחבות, ואף פרסם קטע מאירוע מיוחד שבו הסביר להמונים באמצעות התזמורת כיצד בנוי הרכב מוזיקלי ומה משמעותו של עיבוד.

קאליש חתום על ניגונים רבים שהלחין בעצמו, אבל הוא בוחר באחד השירים המרגשים של המלחין ובעל המנגן הבלתי נשכח ר' משה גולדמן ז"ל, בעל המנגן של חצר הקודש באבוב בניו יורק. זהו השיר 'כנשר', אותו שמע קאליש לראשונה כצעיר שהחל את דרכו בעולם המוזיקה.

"הייתי בארצות הברית כשר' משה גולדמן ז"ל עבד על הפרויקט עם הבן שלו", מספר קאליש. "ניצחתי אז על תזמורת ומקהלה בארצות הברית ונשארתי שם כדי לעבוד על הפרויקט הראשון שלי, וכך נכחתי בעת ההקלטות לשיר הענק הזה של ר' משה. ליוויתי בסקרנות את כל תהליך ההקלטה של השיר. "זה גרם לי לטלטלה. לא היו אז האמצעים הדיגיטליים שיש היום, ואני זוכר שביקשתי ממנו שיקליט לי את כל התהליך בקלטת. אני שומר אותה עד היום".

ניגוניו של ר' משה גולדמן הם עולם מוזיקלי עשיר בפני עצמו. היהודי הזה, שנולד בשכונת קטמון בירושלים ובהמשך היה לתלמיד ישיבת באבוב בארצות הברית, בה נותר להתגורר עד לפטירתו בתש"ע - היה אגדה בחייו. עם השנים הלחין גולדמן היקף בלתי נדלה של מעל 380 ניגונים. חלקם ראו אור בעשרות התקליטים שהוציא לאור בחייו, בהם 21 התקליטים של 'קעמפ שלווה' - מקהלת הילדים של חסידי באבוב בניהולו.

אחד המפורסמים בלחניו של גולדמן - הוא 'כנשר', מתוך מילות התפילה שנאמרת לפני ההתעטפות בטלית גדולה לפני תפילת השחר. המילים הן: "וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בְּטַלִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה - כַּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְרַבָּנָן וּלְטַלִּית נָאֶה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵדֶן. וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית תִּנָּצֵל נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי וּתְפִילָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים. וְהַטַּלִּית יִפְרוֹשׂ כְּנָפָיו עֲלֵיהֶם וְיַצִּילֵם כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף".

"כל אחד שמתבונן בברכה של הטלית מדי יום", מסביר קאליש את בחירתו, "מתחבר לשיר הזה והמצווה מקבלת משמעות אחרת לגמרי. הניגון מלווה אותי לאורך החיים בכל מקום, ואף השפיע על יצירה שבה אני ממחיש את תהליך עיבודו של שיר".

קאליש, שנמנה על חצר הקודש בעלזא ומנגן בחצר בהזדמנויות שונות, הוא אחד האמנים המשפיעים ביותר על המוזיקה החסידית הצעירה. לחניו מצליחים לחבר אליהם גם קהלים צעירים רבים, לצד אנשים שיודעים להעריך מוזיקה חסידית מוקפדת, שנותנת מקום של כבוד ליצירה. עם שמרנות ייחודית וטעם אידישאי אותנטי השזורים במעטפת מוזיקלית מושקעת, קאליש נחשב לאמן בולט ורב השפעה על המוזיקה החסידית העכשווית.

קאליש מספר על תהליך עיבודו של 'כנשר', בו צפה מקרוב: "הייתי בתחילת דרכי המוזיקלית ואני זוכר את עיבוד הכינורות של משה לאופר, וכך גם את השירה המיוחדת של ר' אייזיק האניג שמבצע את השיר. הם הצליחו לגעת בי בצורה עמוקה מאוד שלא אשכח. כבר מהרגע הראשון התחברתי מאוד לשיר, ועד היום, כשאני מבצע אותו לפני חתנים שלמחרת יברכו על הטלית בפעם הראשונה בחייהם - התחושה היא עוצמתית בצורה שקשה לתאר. יש בשיר הזה משהו שמימי, עם הנגיעה המיוחדת של ר' משה גולדמן. יחד עם הביצוע - מדובר ביצירה מושלמת".

לרפואת מרן

שלמה כהן

הבחירה: רופא

לחן: משה מורגנשטרן

ביצוע: באלבום 'בעל הבית' שיצא בשנת תשע"ד


קרוב לשלושה עשורים מלווה שלמה כהן בקולו את המוזיקה החסידית עם להיטים גדולים כמו 'למעלה', 'מלך המשיח', 'דע לך בני', 'ליבי ליבי' ו'מראה כהן'. אבל אם יש שיר אחד שבו הוא בוחר, זה לא אחד מהלהיטים שברשימה. אלא השיר 'רופא' מהאלבום 'בעל הבית' שיצא בשנת תשע"ד. "שמעתי אותו בפעם הראשונה אחרי חתונה, ופשוט החלו לרדת לי דמעות. באותו רגע ידעתי בוודאות שהשיר הזה ילווה אותי בעתיד".

כשהוא ירד מבמת התזמורת בחתונה, המלחין משה מורגנשטרן שיגר אליו את הלחן לראשונה. כהן הקשיב ונשבה בקסם הייחודי שלו. "באותה תקופה שבה יצא האלבום, התרחש אסון ההדברה בבית משפחת גרוס בירושלים. יעל ואביגיל הקטנות קיפחו את חייהן, ואילו חייהם של מיכאל ויצחק ניצלו ברגע האחרון, לאחר מאבק עיקש בבית החולים. ביקשו ממני לבוא לחיידר של האחים גרוס ולשיר להם את השיר הזה, כהודיה מרגשת על הנס שאירע להם. זה היה אחד הרגעים המרגשים ביותר בחיי המקצועיים".

עם השיר הזה, שנושא את המילים 'כי ק-ל מלך רופא נאמן ורחמן אתה, ברוך אתה ד' רופא חולי עמו ישראל', עבר כהן רגעים מטלטלים שגם אחרי שנים מצליחים להעביר בו צמרמורות. "רגע השיא מבחינתי היה במעמד סיום ה'עמוד היומי' ב'משנה ברורה' של 'דרשו' ב'יד אליהו'. לפני שעליתי לשיר, ניגש אלי המפיק והמנצח של 'המנגנים', מוישי רוט, וביקש שאגיד כמה מילים.

"לא הייתי בעד - זה היה נראה לי קצת יומרני - אבל הקב"ה נתן לי כוחות ואמרתי שאני רוצה להקדיש את השיר לרפואת פוסק הדור מרן בעל ה'שבט הלוי' זצ"ל. היה רגע אדיר כשאלפי הנוכחים באולם פרצו יחד בשירה אדירה של 'רופא חולי עמו ישראל'. קשה לשכוח רגעים כאלה".

בזכות המילים

משה לאופר

הבחירה: ברוגז רחם תזכור

לחן: הרב ברוך חייט (צ'ייט)

ביצוע: מרדכי בן דוד ב'אלבום הכפול' שיצא בשנת תש"ן


מתוך מאות יצירות מוזיקליות של משה לאופר שהותירו חותם עמוק על המוזיקה החסידית לדורותיה, הוא מפתיע עם בחירה בשיר שדווקא לא היה לו קשר להפקתו: "'ברוגז רחם תזכור' של הרב ברוך צ'ייט", הוא אומר כמעט אינסטינקטיבית. "הוא מוכר מהביצוע המיוחד של מרדכי בן דוד באלבום הכפול, והפך ללהיט של נשמה שצליליו מהדהדים בעוצמה עד היום. אם אני רוצה לשיר שיר שאינו שלי, זה ללא ספק השיר המיוחד הזה".

משה לאופר, מעבר להיותו אחד מגדולי המלחינים של המוזיקה החסידית עם נכסי צאן ברזל כמו 'כיצד מרקדין', 'חזק', 'לבנימין', 'מהרה', 'כל ישראל', 'ענבי הגפן', 'שמחם' ורבים נוספים שהפכו לחלק אינטגרלי מפס הקול החרדי בעשרות השנים האחרונות, הוא גם אחד המעבדים המוזיקליים הבולטים. הוא נחשב לגאון מוזיקלי, שסלל דרך מקורית שהשפיעה בצורה עמוקה על השפה הנוכחית של המוזיקה.

למעלה מארבעה עשורים הוא מלווה את המוזיקה עם לחנים אמנותיים ועיבודים פורצי דרך. הוא נודע גם בזכות הפתיחים הייחודיים שהיו לאחד מסימני ההיכר הבולטים שלו. עכשיו הוא הולך אחורה לשנות התשעים המוקדמות ושולף מהארכיון את הלחן המיוחד של הרב צ'ייט.

"זהו שיר מאוד מרגש", הוא אומר בפשטות, "ומגיל קטן התחברתי למילים מרגשות. שירים עם רגש, הם שירים שמחזיקים מעמד הרבה שנים כי הם 'עוברים לסוחר'. זה לא שהמוזיקה החדשה שמשלבת אלמנטים אלקטרוניים אינה מוזיקה, אך הציבור מתחבר לאורך זמן רק לשירים עם נשמה. גם שיר קצבי וגם שיר בעיבוד אלקטרוני יכולים להיות נכסים ארוכי טווח, אם הם מצליחים לגעת בנשמה ולפרוט בעדינות על מיתרי הרגש".

בצעירותו, מגלה לאופר, הוא האזין רבות לשירי נשמה. "נהגתי לשמוע שירי רגש מגיל קטן ומאוד התחברתי אליהם, וכך כששמעתי בפעם הראשונה את הביצוע של מרדכי בן דוד ל'ברוגז רחם תזכור' עם הזעקה שפורצת במילים 'חננו ד' חננו' - הבנתי שזה הולך להיות שיר שיהיה על המדף עוד הרבה שנים קדימה. דברים איכותיים נשארים לאורך זמן".

שיר של אבא

אלי לאופר

הבחירה: 'אלוקי נשמה'

לחן: אביו, משה לאופר

ביצוע: החזן לייב'לה השל, באלבומו השלישי והאחרון 'מטל השמים ומשמני הארץ', תשמ"ז (בוצע מאוחר יותר גם על ידי דודו פישר, משה וינטרוב ואברהם פריד)


מהאולפן הביתי שברחוב הרב קוק בבני ברק, יוצר המנצח והמעבד המוזיקלי אלי לאופר את מיטב הלהיטים שמעטרים את האלבומים המצליחים של האמנים המוכרים בזמר החסידי. הוא בנו של המנצח והמעבד המוזיקלי הנודע משה לאופר, ועומד בפני עצמו כאחד המלחינים והמעבדים הבולטים ביותר בתחום המוזיקה החסידית העולמית.

כשהיה נער צעיר, בגיל 15 בלבד, כבר הלחין אלי לאופר למרדכי בן דוד את השיר 'למען דעת' שנחשב אז ללהיט גדול, ובהיותו בן 19 - בעת שלמד בישיבת מיר - עיבד עבור מרדכי בן דוד את התקליט 'אפשר לתקן', שהוא אחד האלבומים המוכרים ביותר של ורדיגר.

מתוך שירים רבים שהוא היה חלק מהם - מצביע לאופר הבן על שיר אחד שמלווה אותו גם היום באופן מיוחד. "זה שיר שאבי, שאני מאוד קרוב לעולמו ורואה בו נפש תאומה - הלחין עבור החזן ר' לייב'לה השל ז"ל. הוא היה שיר מאוד מפורסם בשעתו, ולמרבה השמחה - הדור הצעיר גם נחשף אליו באמצעות הביצוע המחודש של אברהם פריד באלבומו 'רצוננו לראות את מלכנו'. השיר גם מזכיר את ביצועו של השל, שנפטר בשנות השלושים לחייו, וזה מוסיף עוד נופך לרגשות שהוא מעלה גם כך. הוא ממש 'מדבר' את פירוש המילות באמצעות הלחן".

למרות שהוא צעיר יחסית, השם אלי לאופר מוזכר בשורה אחת עם המעבדים הגדולים והוותיקים ביותר שפועלים כיום בענף. הוא כתב והלחין שירים שהפכו למוכרים בכל בית בישראל, ועיבד עבור עשרות אמנים ידועים שירים ידועים ואלבומים מצליחים. בין לחניו הבולטים: 'ועננו בורא במידת הרחמים', 'ויישמע' ו'חשוף' של מרדכי בן דוד, 'שיר המעלות' ו'כל צמא' של יידל ורדיגר, 'אמר רבי עקיבא' של יעקב שוואקי, ורבים נוספים שמושרים כמעט מדי ערב באירועים ובחתונות.

לאופר הבן נחשב לייחודי הן בסגנונות ההלחנה, והן בעיבודים מבריקים שעוברים בגנטיקה המשפחתית המפורסמת. כיום הוא עובד על עיבודים רבים, וכן על לחנים שיראו אור בקרוב עם מיטב האמנים ובהם מרדכי בן דוד ובנו יידל.

בחזרה לשיר הנבחר. גם היום, כשהוא עצמו מבצע את 'אלוקי נשמה' בהזדמנויות שונות - לאופר הצעיר חש התרגשות מיוחדת. "זה מחבר אותי גם לעולם היצירה המיוחד והעשיר של אבי, וגם למילים המרטיטות מהתפילה שנוצקו לתוך לחן שמדבר בעד עצמו. אותי אישית זה מרגש בכל פעם מחדש לבצע את השיר הזה. זה מביא אותי לחשוב על הדרך הארוכה שהשיר עשה אצל גדולי האמנים שכל אחד מהם הכניס את הנשמה שלו בפנים ויצר השתקפות מופלאה של בבואתו בתוך הלחן המיוחד".

מתנה משמים

ר' ברוך לוין

הבחירה: 'וזכני'

לחן: עצמי

ביצוע: לוין עצמו, בתקליט 'וזכני לגדל בנים'


ר' ברוך לוין אינו אמן הזמר הטיפוסי. הוא אמנם הספיק להוציא עשרה אלבומים מצליחים ועשרות לחנים שכבשו את עולם המוזיקה החסידי, אך מרבית זמנו מוקדש להוראה וחינוך. עם הסמכה לרבנות, הוא משמש כסגן מנהל ורב בישיבה לצעירים בווטרברי שבמדינת קונטיקט, ארה"ב. אבל המוזיקה היא זאת שהפכה אותו לאחד האמנים המוערכים בעשייה המוזיקלית.

הבחירה שלו ב'וזכני' אינה אקראית. "לפני 15 שנים", הוא מספר, "אחרי שהבן שלי נולד, הייתי אצל ההורים בקנדה. באחד הימים בתקופת חנוכה, בלי תכנון מיוחד, התיישבתי ליד הפסנתר שניצב בבית ליד המקום שבו אימי מדליקה את נרות השבת. על הקיר ממול הייתה תלויה התפילה להדלקת נרות, ובה המילים 'וזכני לגדל בנים ובני בנים'. התחלתי לנגן והמנגינה פשוט פרצה מאליה. אין לזה הסבר. אחרי פחות מעשר דקות כבר היה שיר מוכן.

"כשניגנתי אותו לקרוב משפחה, הוא אמר באדישות שהוא לא חושב שזה יהפוך ללהיט. בסופו של דבר זה היה השיר המצליח ביותר שהצלחתי להביא לעולם".

הוא רואה בכך מסר חשוב שמלווה אותו מאז כל חייו. "עבדתי הרבה מאוד שעות, שבועות ושנים, על שירים", הוא אומר. "בחסדי שמים יצאו לא מעט לחנים יפים, ויש בהם אפילו כמה מאוד מפורסמים. אבל אף אחד לא התקרב להצלחה של 'וזכני'. אפילו לא קרוב אליו. זה כאילו מסר מהקב"ה: 'כל החיים אתה עובד על שירים טובים, אבל מה שיהפוך ללהיט הגדול שלך - זה מתנה ממני'. אין 'כוחי ועוצם ידי'. הכל נטו מתנה משמים".

מאז המתנה הזאת, ר' ברוך לוין ממשיך להביא לעולם עוד הרבה מתנות שהיום כבר נחשבות לחלק מפס הקול של היהדות החרדית. יצירות כמו 'חתן התורה', 'רפואה', 'ופרצת' ורבות נוספות שניצבות בכותל המזרח של המוזיקה החסידית. צופרי השבת באזורים רבים בארץ מנגנים את השיר שלו מדי ערב שבת, והוא מתקשה להסתיר את ההתרגשות: "זו באמת זכות גדולה".

שיריו, בדיוק כמוהו, מאופיינים בשקט ובעדינות. גם השירים הקצביים שלו פורטים ברכות על נימי הנפש. ההוכחה הטובה לנגיעה שלו בקהלים מגוונים ברחבי העולם, אלו הרגעים הבלתי נשכחים על במת 'מטלייף' בניו-ג'רזי בסיום הש"ס העולמי שהתקיים בשנת תשע"ב בנוכחות כמאה אלף יהודים.

לרגש, כך נראה, אין גבולות.

מחצר הרבי

יצחק מאיר הלפגוט

הבחירה: סלח נא

לחן: החזן ר' ניסן ספיבק (קישינובער)

ביצוע: הבית השלישי מתוך יצירה לניגון 'אנא השם' שמושרשת בחצר הקודש גור בתפילת נעילה על המילים 'סלח נא'


החזן איצ'ה מאיר הלפגוט הפך לאגדה כבר בשנים הראשונות שהחל לעסוק בחזנות. כשמדובר בחזן גוראי בעל מוניטין בינלאומי כמו הלפגוט, זהו שילוב נדיר - בין התרפקות קמאית על לחנים עתיקים של בית גור, לבין ביצועים אמנותיים ליצירות ידועות של המלחין האיטלקי ג'אקומו פוצ'יני על הבמות הנחשבות בעולם. את כל זה מקפל הלפגוט במיומנות בקולו הטנורי העוצמתי בעל המנעד הרחב, שהקנה לו את מעמדו כאחד החזנים המשפיעים ובעלי יכולת ווקאלית פנומנלית.

במהלך שנותיו כחזן, שר הלפגוט על הבמות הידועות בעולם וביצע שיתופי פעולה עם אמנים בעלי שם עולמי. מהבולטים שבהם הוא האלבום המשותף 'הדים לנצח' שהוציא יחד עם הכנר הנודע יצחק פרלמן, הנחשב לאחד מגדולי הכנרים בכל הזמנים. בעבר שר בבית הכנסת 'ריקה-שטראסה' בברלין לציון 60 שנה ל'ליל הבדולח', בנוכחותם של קנצלר גרמניה, נשיא גרמניה ובכירי צמרת ישראלים.

מכל העולמות המוזיקליים שעיצבו את עולמו שלו, הלפגוט בוחר בבית השלישי (המכונה בעגה הגוראית 'פַאל') מניגון אנא השם. "את הניגון הזה", הוא מספר, "שמעתי כילד בבית מדרשו של ה'בית ישראל' זי"ע בירושלים - כשלמעשה הייתה זו השנה הראשונה שבה הוא לא נכח בעת שניגנו אותו. זו הייתה שנת תשל"ז, והשנה הראשונה להנהגתו של ה'לב שמחה' זי"ע".

הקטע המדובר הולחן על ידי החזן ר' ניסן קישינובער ששיריו הושמעו בחצרות חסידים בפולין וגליציה שלפני המלחמה, והתבטאויות רבות נרשמו אודותיו מצדיקים בדורות עברו. הלחן המדובר הובא לעיירה גור בפולין לקראת חג השבועות תרצ"ה.

הניגון חוּדש שוב מתווים שהשתמרו אצל חסידים שעלו ארצה לפני המלחמה, בחג השבועות של שנת תשל"ז. היה זה בעת ה'נסיעה' הגדולה הראשונה להנהגת בעל ה'לב שמחה', לאחר שה'בית ישראל' הסתלק באדר של אותה שנה. בהמשך, החליט ראש הקאפעלע (המקהלה), ר' לייבל גולדקנופף ז"ל, לקבוע את הקטע השלישי, המשמעותי יותר בלחן, למילים של 'סלח נא'. לא חלפו שנים ארוכות והקטע התקבע כחלק בלתי נפרד מרפרטואר הניגונים של תפילת נעילה, שבה משוררים 'סלח נא' בלחנים המתאימים לרגשות נעילת היום הקדוש.

"שמעתי אותו לראשונה באותו חג שבועות, והוא שבה את ליבי. מאז, אני לוקח אותו איתי לכל מקום. גם בבית הכנסת שלי אני מבצע אותו מדי שנה לפחות בתפילה אחת של הימים הנוראים, עד כדי כך שאורח חשוב מהחסידות שהזדמן אליו, היה משוכנע שביצעתי את הלחן לכבודו".

הרמקול הקטן

ישי לפידות

הבחירה: קול ברמה נשמע

לחן: יוסי גרין

ביצוע: מקהלת הילדים 'פרחי לונדון' בניצוחו של המוזיקאי הלונדוני יגאל צליק


מעבר להיותו יוצר מוזיקלי בולט, ישי לפידות הוא אחד המעצבים של סוגות במוזיקה החסידיות העכשוויות. "כמו כל אמן ויוצר, הבקשה לבחור שיר ספציפי בהחלט מאתגרת וקשה", הוא מודה. "הושפעתי מלחנים רבים, משינויים וחידושים משמעותיים שעוברים על המוזיקה כל הזמן. זה יותר מלהניח את האצבע על לחן מסוים ולהתרפק עליו".

בכל זאת, בניסיון להיצמד לקונספט הייחודי, הוא בוחר בהשפעת מקהלות הילדים שהיו חזקות מאוד בשנות השבעים. "מה שהשפיע עלי יותר מכל זה הפטיפון של אבי, שליווה את שנות הילדות שלי בבני ברק. מהרמקול הקטן בקעה שירת ילדי המקהלות, ועד היום המוזיקה הזאת מלווה אותי. היא יצקה את היסודות הראשונים של המקצוע המוזיקלי האישי, והייתה תחנה ראשונה שבה הכל התחיל. עד היום אני משמיע הרבה נוסטלגיה מהסוג הזה, כדי להתרפק על זיכרונות מאותם ימים".

לפידות הוא היוצר של כמה מהקלאסיקות ידועות, שאף חצו את הגבולות ובוצעו על ידי אמנים מובילים מחוץ למגזר החרדי. בין יצירותיו הבולטות נמנות 'עלה קטן' שביצע אברהם פריד, 'הוא יגאל אותנו' ו'ואתה קדוש'. יצירותיו זוכות להכרה והערכה רבה בארץ ובעולם, עליהן זכה גם בפרס אקו"ם היוקרתי ליצירה. אבל מבחינתו, גם כאמן זמר וגם כיוצר, כל הפעילות המוזיקלית מוליכה למקום אחד שעיצב עבורו את עולם המוזיקה האישי - התקליטים ששמע כילד בפטיפון ביתי קטן.

"אמרתי גם לילדים שלי: יוצרי המוזיקה הטובים בעולם לא יצליחו להעביר את התחושות שעברו עלינו בזמן שהאזנו לתקליטים של 'פרחי'. המראנו על כנפי הדמיון למחוזות שיצרנו בעצמנו. לא היינו מוגבלים למה שהגישו לנו. תמיד שואלים אותי מה ההשכלה המוזיקלית שלי? ואני עונה שרכשתי אותה במוצאי שבתות ובמועדים מסוימים בהאזנה לרמקול הקטן של הפטיפון הביתי. שום דבר לא משתווה לעוצמה של השיר כשחווים אותו לבד".

גם לילדים ונערים שמאזינים למוזיקה, לפידות תמיד ממליץ להאזין לשיר בעיניים עצומות. לחוות אותו. "אין כמו להקשיב לשיר בעיניים עצומות".

בחירה מצמררת

הרב ברוך חייט (צ'ייט)

הבחירה: לא אמות כי אחיה

לחן: עצמי

ביצוע: מוכר בעיקר מהביצוע המרגש של מרדכי בן דוד מתחילת שנות התשעים  


הרב ברוך חייט (צ'ייט) הוא אגדה מוזיקלית. מעבר ללחנים המיוחדים, הרב צ'ייט הוא ראש ישיבה ואיש חינוך, והוא גם מחברם של ספרים תורניים למבוגרים וילדים. כמה מלחניו, בהם 'כל העולם כולו', 'ברוגז רחם תזכור', 'רחם בחסדך', 'מן המצר', 'אברהם יגל' ורבים נוספים - היו פורצי דרך וחלקם אף חרגו מהחומות המפרידות בין המגזרים ובוצעו על ידי אמנים שונים.

הוא מתקשה להכריע בין שני שירים שאליהם הוא מחובר במיוחד. "אתן לך את שניהם ואתה תחליט", הוא אומר בחיוך. ההכרעה הייתה קשה, והשיר הנבחר הוא 'לא אמות כי אחיה', שמאחוריו מסתתר סיפור אנושי מרגש.

"הייתי מגיע מדי שבוע כדי לשמח את הילד מנחם ארנטל ע"ה, שעל שמו הוקם ארגון 'זכרון מנחם'. בדרך כלל הגיעו אמנים נוספים, וכך יצא שהייתי שם עם כמה מגדולי אמני הזמר. במוצאי שבת אחת הוא היה חלש במיוחד, ואימו ביקשה שנמשיך לנגן, כי זו התרופה שלו. ביצענו כמה שירים, ואז מנחם פנה אלי וביקש שאלחין איזה ניגון. אמרתי לו שלא תמיד אפשר 'לשלוף' לחן חדש, אבל שאלתי אותו אם יש לו כבר מילים שהוא חשב עליהן".

אם המילים כבר קיימות, הסביר לו הרב צ'ייט, אולי יהיה יותר קל לחבר משהו חדש. "הוא ישר בחר במילים: 'לא אמות כי אחיה ואספר מעשי ק-ה', וכולנו בחדר התקשינו להסתיר את הדמעות. חזרתי הביתה מיד לאחר מכן, כיביתי את האורות, ולאורם של נרות הלחנתי את הניגון למילים שמנחם ע"ה בחר. מרדכי בן דוד שר את זה בכמה הזדמנויות והלחן הפך לידוע מאוד מאז. כמובן שהילד שמח מאוד מהשיר שיצא על המילים שהוא בחר".

מאוחר יותר, בשעה שהיינו בביתו של חולה אחר כדי לשמח אותו, שרתי את השיר יחד עם מרדכי בן דוד. באותו זמן לימדנו את הזמר שלמה ארצי את השיר הזה, והוא מאוד אהב אותו. באותו ערב הוא ביצע אותו באירוע, ואני חושב שעד היום יש הקלטה של הביצוע שלו לשיר".

הרב צ'ייט הוא אחד המוזיקאים היחידים שפעילים כיום מאותה תקופה שהמוזיקה החסידית לבשה את צורתה המודרנית. כבר בשנות השישים הוא הנהיג את מקהלת 'בני הרבנים' וסלל את הדרך המוזיקלית לכל האמנים 'שיבואו לאחר מכן ויעצבו את המוזיקה החסידית כפי שהיא היום.

השיר השני שהוא בוחר בו, למקרה שתהיתם, הוא 'כל העולם כולו גשר צר מאוד', שהתפרסם מאוד לאחר ששר אותו בפני חיילים שעברו את תעלת סואץ במהלך מלחמת יום כיפור.

שירת הילדים

אוהד מושקוביץ

הבחירה: שמע ישראל

לחן: ר' משה קופרק ז"ל

ביצוע: במקור בוצע על ידי להקת הילדים 'אנעים זמירות'. אבל יש גם גרסה ל'שאו מרום עיניכם' בביצוע של ילד הפלא מוטי זינגבוים


כשאוהד מושקוביץ, מהבולטים בתחום הנגינה, נדרש לבחור את השיר שלו, הוא חוזר באחת לימי נעוריו באנטוורפן שבבלגיה. "זו לא משימה פשוטה", הוא מסביר בחיוך. "בכל תקופה בחיים יש שיר שאתה יותר מחובר אליו. דווקא מהסיבה שיש כל כך הרבה שירים שאני מחובר אליהם, הבחירה הובילה אותי לשנות הילדות, לימים שעיצבו את המוזיקה האישית שלי".

אז, כשהיה ילד צעיר, הוא התגורר בבלגיה. "באותם ימים לא היו שם יותר מדי קלטות ותקליטים", הוא משחזר. "אחת לתקופה הייתי מגיע עם אבי לארץ וחלק בלתי נפרד מהביקור עבר בחנות המוזיקה המיתולוגית 'גל פז'. הכניסה לחנות הייתה כמעט טקס עבורי. המוכרים ידעו שכשאנחנו שם - זה תמיד נגמר ברכישה של כמה עשרות קלטות. בתקליט שרכשנו באחת ההזדמנויות, נחשפתי לראשונה לעוצמה של שירת הילדים. היו בו ארבעה סולנים ילדים בניצוחו של ר' משה מרדכי (מונה) רוזנבלום, ובו שמעתי לראשונה את השיר 'שאו מרום עיניכם' שהשפיע עלי מאוד".

התקליט הזה, לדבריו, נתן לו לראשונה את ההשראה להפוך לאמן זמר בפני עצמו. "זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי ילדים שרים בעוצמה כזאת. לא הייתה עוד מקהלה הרמונית, אלא שירה שנתנה ביטוי רק לטובים. בתור ילד עם קול לא רע, זה נתן לי משהו לחלום עליו. הבנתי אז שזה משהו שאני מתחבר אליו ורוצה להיות חלק ממנו. אין לזה בהכרח הסבר לוגי, אך מכל השירים באותו תקליט התחברתי בעיקר ל'שמע ישראל', שהפך מאוחר יותר ל'שאו מרום עיניכם'".

כשהחליט להפוך בעצמו לבעל מנגן, סגר אוהד מושקוביץ מעגל אישי, שלא רבים מודעים אליו. "כשקיבלתי את ההחלטה להיכנס לעולם הזה של המוזיקה, הדבר הראשון שעשיתי היה לחדש את 'שאו מרום עיניכם'. חידשנו אותו לגמרי. את העיבוד עשה המוזיקאי והמפיק הידוע קן ברג'ס, וכך סללנו את הדרך למוזיקה חסידית אותנטית באותה רוח שסחפה אותי בפעם הראשונה. השיר הזה, אגב, יצא רק כסינגל. הוא לא הופיע באחד האלבומים שלי, אבל הוא תמיד מלווה אותי, גם לאחר שנים רבות של עשייה מוזיקלית".

כשהוא מצויד במטען מוזיקלי שספג בשנות ילדותו, הפך אוהד מושקוביץ לאחד אמני הזמר המצליחים והמבוקשים. כשמאחוריו שישה אלבומים מצליחים, מאות אירועים ברחבי העולם וסגנון מוזיקה ייחודי, באוזניו עדיין מתנגנים הצלילים של שירת הילדים העוצמתית שהפכה אותו לאחד המובילים במוזיקה החסידית.

להידבק בשבת

איתן כץ

הבחירה: ניגון המעורר

לחן: ברסלבאי עתיק

מילים: מושר על 'מעין עולם הבא' מתוך הפיוט 'מה ידידות' של חסידי ברסלב, אותו ניגנו כבר אצל הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע


גם אחרי שנים עשר אלבומים מצליחים ושני עשורים של שירה מול קהלים מגוונים ברחבי העולם, איתן כץ עדיין מתרגש מדי שבוע מהלחן הברסלבאי המיוחד 'מעין עולם הבא'. "הניגון הזה", הוא אומר, "נתן לי תחושה של דבקות יותר מכל ניגון אחר. כל תנועה, כל צליל, פשוט מצמררים. אני שר אותו עם הילדים, וכל שבת מחדש אני מרגיש את המתנה הטובה, שאי אפשר לתאר את מתיקותה".

לפני חמישה חודשים הוא עלה ארצה, אחרי שהתגורר כל חייו בארצות הברית. עכשיו הוא ממשיך את העשייה המוזיקלית בקרב קהלים ישראליים שמתחברים לסגנון. "אני לא זוכר מתי שמעתי את הניגון הזה לראשונה, אבל עד אז לא באמת הבנתי את המשמעות של 'מעין עולם הבא'. כששמעתי את התנועה הראשונה - נשאבתי פנימה. לברסלב יש ניגונים מיוחדים ומרוממים, אבל השיר הזה הוא הרבה מעבר. לא יודע איך היו בשבילי השבתות לפני שהכרתי אותו".

ויש לו גם תפיסה ייחודית בכל הנוגע למלודיות וז'אנרים חדשים שנכנסים למוזיקה החסידית. "אני לא אוהב את המילה 'קומזיץ'. אנשים חושבים שחשמל כבוי וגיטרות זה 'התעוררות', אבל זה ממש לא כך. לעיתים דווקא ריקוד סוחף מביא להתעוררות. הרעיון הוא להישאר אמיתי, נאמן לאותנטיות ולא לאבד את הטעם. לניגון, מכל סוג, יש כוח מיוחד. אפשר לגלות אותו אם שומרים על השמחה האמיתית והתוכן הפשוט שחודר ללב".

הפרויקטים האחרונים של כץ מדברים בעד עצמם: שלושה אלבומים של שירי קרליבך, ובכולם הוא מקפיד על היצמדות ללחנים המקוריים. הוא מבקש אותנטיות. מסתפק בשירה עם ליווי עדין של גיטרה, כאשר העוצמה ניבטת בעיקר בלחנים שעליהם ניתן הדגש. "המטרה היא לעשות את הכל עם רגש. זה יכול להיות רגש של שמחה או רגש של השתוקקות וכיסופים, אבל בסוף אנשים צריכים להתחבר למה שעומד מאחורי המילים. למהות של הניגון. את כל זה מצאתי בניגון המיוחד של חסידי ברסלב על 'מעין עולם הבא'".

שילוב מלודי

חיים ישראל

הבחירה: אדרבה

לחן: יוסי גרין

ביצוע: אלבומו השמיני של אברהם פריד 'אדרבה' שיצא בשנת תש"ן


על אף שהוא מוכר בעיקר כאמן זמר מזרחי מוביל, חיים ישראל מיטיב לשחות במיומנות נדירה במגוון רחב של סגנונות מוזיקה וז'אנרים. לצד שירים מהמזרח, ישראל משלב במוזיקה שלו גם סגנונות יווניים וחסידיים. "שמעתי הרבה את פריד והוא היה חלק בולט ממגוון סגנונות שליוו אותי בשנותיי הצעירות", הוא אומר. "אחד השירים שלו שהכי נגעו בי, שעד היום אני מרגיש מחובר אליהם מאוד, הוא 'אדרבה' שהלחין יוסי גרין".

במקביל לשירים המסורתיים שספג כילד בבית הוריו. לצד שירת הבקשות המסורתית שנהג לשורר עם אחיו, השליטה בסלסולים המזרחיים וההיכרות המעמיקה עם המקאמים הטורקיים, ישראל נהג לשלב גם מוזיקה חסידית מלאת רגש.

"'אדרבה' זה השיר הראשון שממש תפס אותי. שילוב מופלא של טקסט מכונן של הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זי"ע, עם לחן מושלם וביצוע שפורט על נימי הרגש. כבר בפעם הראשונה ששמעתי אותו התחברתי אליו. זו יצירה ענקית".

המנעד הרחב וההיכרות העמוקה עם שלל סוגות מוזיקה, מאפשרים לו להוציא להיטים שמתקבלים באהדה הן בקרב ציבור החסידי עם שירים כמו 'מלאכים' והדואט המשותף עם ארי היל ללחנו של בנצי שטיין 'אבא איתי', והן בקרב הציבור המזרחי והמסורתי עם להיטי ענק כמו 'יתגדל' ו'לך ק-לי תשוקתי' שהפכו לנכסי צאן ברזל ולחלק מפס קול כמעט רשמי של יהדות המזרח.

"השילוב הזה בין תרבויות, סגנונות וניואנסים בשירה, זה דבר שמרגש אותי בכל פעם מחדש. כל מוזיקה באשר היא, אם היא מספיק איכותית ונוגעת בנשמה, מבחינתי יכולה לגעת בכל אחד. אני מוצא את עצמי מתחבר לכל העולמות הללו, וקיבלתי מתנה שאוכל גם לבצע אותם ולגעת באמצעותם בקהלים רחבים".

תפילה חב"דית

בני פרידמן

הבחירה: כי רגע באפו

לחן: ניגון חב"ד עתיק מהעיירה קרמנצ'וג

ביצוע: הרב אברהם ליסון ז"ל הלביש עליו מילים מתפילת שחרית. בוצע במשותף על ידי האמנים החב"דיים מנדי ג'רופי, נמואל הרוש, יוני שלמה, שמחה פרידמן וישראל ג'רופי


את האנרגיות של בני פרידמן, אחד האמנים החרדים המצליחים בעולם, קשה לפספס. כבר ברגעים הראשונים קל להיסחף בהתלהבות שפורצת ממנו. גם הוא, מתקשה לבחור. "אני יכול לומר שיש ניגון אחד שמאז שהוא יצא (לא כל כך מזמן), אם יש יום מסוים שאני לא מגיע להאזין לו - אז אני שר אותו בעצמי בעת תפילת שחרית, כשאני מגיע למילים האלה".

מה שמיוחד בשיר הזה, הוא העומק והאופי החינני של ניגוני חב"ד, שהופכים אותו לנחלתם של מעטים. הוא לא שיר להמונים שמחפשים להיסחף בקצב. יש בו משהו אחר. הוא מביא עומק, רבדים אחרים של מוזיקה חסידית. "אני לא בטוח שהשיר הזה מאוד פופולרי", הוא אומר, "אבל לדעתי הוא מאוד מיוחד. אני לא מחזיק את עצמי ל'מייבין' בניגונים ובעמקות של ניגונים חסידיים, אבל לדעתי מדובר במשהו ייחודי. אחד הדברים שכבשו אותי בשיר הזה, הוא ה'הלבשה' של המילים על הניגון. מי שעשה את השידוך הזה בהחלט עשה שידוך טוב".

המעניין הוא, שמאחורי ה'שידוך' המוצלח עומד יהודי עובד השם, מזקני כפר חב"ד, הרב אברהם ליסון ז"ל, שניחן בכישרון נגינה ייחודי ונהג לשזור במתיקות את מילות התפילה בתוך ניגונים עתיקים. הוא היה מתפלל שעות ארוכות, ובמהלכן הלביש את המילים בתוך הניגונים. בשנת תשמ"א הוא אף שר בפני כ"ק מרן הרבי מליובאוויטש זי"ע, שהביע קורת רוח משירתו.

את הניגון, שהוא ניגון התוועדות מהעיירה קרמנצ'וג המופיע כניגון ר' בספר הניגונים שנכתב על ידי הרב שמואל זלמנוב, חיבר הרב ליסון עם המילים מפרק ל' בתהילים הנאמר מדי בוקר בתפילת שחרית. "לפני חודשים ספורים אירח אמן הזמר החב"די מנדי ג'רופי את בעלי המנגנים נמואל הרוש, יוני שלמה, שמחה פרידמן (בן-דוד שלי) וישראל ג'רופי, לביצוע מיוחד שבו הם שרים את הניגון בליווי מינימליסטי מדהים של פסנתר וכינורות בעיבודו של ר' משה לאופר".

פרידמן, שהשירים שלו שוברים שיאים אפילו במונחים של אמנים מחוץ למגזר, מתרפק על הניגון הזה אותו הוא מכנה "אַ גִישְׁמַאקֶער ניגון" - ניגון מתוק וערב. כמה משיריו - 'יש תקווה', 'תודה' ו'עברי אנכי' - צברו מעל עשרה מיליון(!) השמעות, כאשר 'עברי אנכי' צבר למעלה מעשרים מיליון השמעות. בכך, הוא נחשב לאחד מאמני הזמר המצליחים במגזר. אבל במקום לבחור בשיר עם עשרים מיליון השמעות, הוא מעדיף את הנישתי הייחודי. "כששמעתי את השיר לראשונה", הוא מספר, "שלחתי אותו לכל החברים. זה משהו ששווה לשמוע וליהנות".

ניגון וגעגוע

יוסי גרין הבחירה: ניגון הנענועים

לחן: ר' בעריש הורביץ (ווישעווער) הי"ד

ביצוע: הולחן לרה"ק בעל ה'דברי יואל' מסאטמר זי"ע והושר בבית מדרשו בעת נענועי ארבעת המינים בחג הסוכות


כששואלים את יוסי גרין, המלחין האגדי שחתום על מאות יצירות מוזיקליות בולטות, מה השיר שאליו הוא מחובר יותר מכל שיר אחר, הבחירה שלו בהחלט מפתיעה. ללא ספק, גרין הוא המלחין המוזיקלי המפורסם ביותר בעולם הנגינה החסידי. מאחוריו עשרות שנים של יצירה מוזיקלית בלתי נשכחת, אך מתבקש שיבחר באחת מיצירותיו הידועות.

הרפרטואר המוזיקלי שלו - ובו לחנים כמו 'תניא', 'אדרבה', 'עוד ישבו', 'ענווים' ולהיטים רבים מספור - הפך נכס צאן ברזל. ובכל זאת, הבחירה שלו: ניגון הנענועים שהושר בחצר הקודש סאטמר.

הוא לא הבין מה מפתיע בבחירה שלו. "לא שאלתם לאיזה שיר שלי אני הכי מחובר".

אם הדור הנוכחי גדל על לחניו של גרין, הוא עצמו הושפע מלחניו של ר' בעריש ווישעווער הי"ד. "הישיבה בווישעווע", הוא אומר, "הייתה מהגדולות בעולם שלפני המלחמה. למדו בה כ-1,500 בחורים, והיא הקדימה את 'ישיבת חכמי לובלין' עם פנימייה ומטבח לבחורי הישיבה.

"ראש הישיבה היה הרה"צ ר' מנחם מנדל הגר זצ"ל שכונה ה'ווישעווע רב', והשוחט ובודק בעיר היה ר' בעריש הורביץ, שבשנת תש"ד (1944) נלקח לאושוויץ ונרצח שם. ר' בעריש היה המלחין הידוע ביותר ברחבי הונגריה ומזרח אירופה, ולחניו היו מושרים מדי שנה אצל אדמו"רים רבים, ובהם בעל 'אהבת ישראל' מוויז'ניץ זי"ע ובעל 'דברי יואל' מסאטמר.

"הוא הלחין ניגונים רבים, חלקם מוכרים מאוד כמו 'צווה ישועות יעקב', אבל השיר החשוב שלו שתפס אותי מהרגע הראשון, הוא ניגון הנענועים. הרבי מסאטמר פנה אליו ואמר לו שעדיין אין ניגון שלו על הנענועים, והזמין אותו לבוא אליו לסוכות, כדי שיראה את סדר הנענועים אצלו וילחין ניגון מתאים. אחרי שנכח אצלו בתפילה, הלחין ר' בעריש את השיר המיוחד שבנוי משבעה בתים עבור שבע ההקפות. גדלתי על הניגון הזה, ומבחינתי הוא הכי שיש".

גרין עצמו הוציא גרסה מחודשת ללחן הזה באלבומו המיוחד שהוקדש כולו ללחניו המופלאים של ר' בעריש. "עבדתי עשר שנים על פרויקט לשירים שלו", הוא אומר בהתרגשות. "קוראים לו 'ניגוני ר' בעריש ווישעווער הי"ד', והוא אמור לצאת בחודשים הקרובים. הבעיה בניגון הזה היא שאין לו מילים, ויש מחלוקת על האופן שבו המילים 'מתיישבות' על המלודיה.

"אני הלבשתי עליו את המילים 'ק-ה אכסוף', וכך נוצר שיר של עשר דקות בביצוע מדהים של מקהלת הילדים מאלבומי 'אידיש נחת'. הביצוע של הילדים לשיר המורכב הזה, הוא החידוש הכי גדול באלבום שמשתתפים בו אמנים מובילים".

דמעות בפַּארֶענְצֶ'עס

מוטי שטיינמץ

הבחירה: 'ק-ה ריבון' הוויז'ניצאי

לחן: חצר הקודש ויז'ניץ

ביצוע: אלבומי חסידי ויז'ניץ, 'לחיים טיש' ועוד


ממש זמן קצר לאחר שנטל את המיקרופון לידיו בפעם הראשונה - כבר הפך ישראל ברוך מרדכי (מוטי) שטיינמץ לאחד הבולטים בקרב אמני הרגש הצעירים בנגינה החסידית. לא הגיל ולא הוותק עמדו בדרכו להפוך במהירות שיא לאחד האמנים הבודדים שהפכו להיות חלק מפסקול של שירה חסידית שמרנית, זאת בזכות ביצועי הרגש שלו שנעשים במתכונת חסידית שמרנית ואותנטית ומעוררים לבבות רבים. היום הוא אחד מאלה שהותירו אחריהם עולם מוזיקלי עתיר השפעה, עד שלעיתים נדמה כי מדובר בקול שמלווה את המוזיקה החסידית כבר כמה עשורים.

שטיינמץ החל את דרכו המוזיקלית לפני תשע שנים. מנער ששר בעיקר 'גְרַאמֶען' בישיבה, הוא החל לחלוק את הבמה עם אמנים מובילים בארץ ובעולם כמו מרדכי בן דוד, ישי ריבו, שולי רנד ורבים נוספים. בין להיטיו הבולטים ניתן למצוא את 'נפשי', 'ותערב', 'אל הנער הזה', 'ויהי נועם', 'בזכות התורה', 'ואמר ביום ההוא' ורבים נוספים שמושרים כמעט בכל מקום.

כפי שניתן היה לצפות - מוטי שטיינמץ עצמו מתרגש דווקא מהשירים שעליהם גדל בחסידות ויז'ניץ. "מבחינתי, ה'ק-ה ריבון' של ויז'ניץ, זו היצירה שאני מחובר אליה בעמקי נשמתי", הוא אומר. "מדי שבוע שרים את זה ב'טיש'. הניגון הזה הוא ה'המנון' של ויז'ניץ. כשזה מושר - הרבי והציבור נעמדים על רגליהם ומתנועעים בדבקות, וזה מחזה שמותיר רושם עז. גם כשהייתי בחור, בתקופת הרבי בעל ה'ישועות משה' זי"ע, היה 'בָּאטֶע' של כמה שעות עם שירים. זה חלק מהווי הילדות שספגתי בוויז'ניץ".

"שמעתי שהרבי בעל ה'אמרי חיים' מוויז'ניץ זי"ע אמר פעם שאם עם ישראל הוא הצבא של הקב"ה - ויז'ניץ היא התזמורת. לפני כמה שנים עמדתי על ה'פַּארֶענְצֶ'עס' וזכור לי שהשיר היה ספוג בנשמתי עד כדי דמעות. בעיניי, השיר הזה מסמל את הרגש המוכר של ויז'ניץ בצורה העוצמתית ביותר".

הוא מספר את מה ששמע בחצר, על הרבי ה'אמרי חיים' שהיה חתן בעיירה ליובאוויטש, ושם שמע מפי זקני החסידים ניגון מסוים שהוא מאוד התחבר אליו. "הרבי הלביש את הניגון הזה על הקטע של 'רברבין', כשהוא אומר: 'הוספתי לזה את הקנייטשים שלי ונוסף לזה רגש של ויז'ניץ'. מדובר בשילוב של רגש ולחן מיוחד, שאני אישית מאוד התחברתי אליו".

כשהוא מדבר על ניגוני ויז'ניץ, קל לזהות את הניצוץ בעיניו. "קומזיצים ושירה על במות הם דבר שמסייע לחבר אנשים לרגש יהודי, וכך גם אלבומים שמעוררים את הלב", הוא אומר. "אבל כשאני רוצה להרגיש קרבת אלוקים אמיתית - זה קורה רק באמצעות שירים חסידיים של פעם שחודרים לשורשי הנשמה. על זה גדלתי. כשהרבי בעל ה'ישועות משה' זי"ע חלה, אבי שלח אותי להסתופף בצילו של האדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג שליט"א בירושלים, וגם שם ספגתי המון ניגונים חסידיים עם רגש עצום. בטיש הנועל של פורים ביקשו שאשיר ניגון של ויז'ניץ, ואז שרתי שם את ה'ק-ה ריבון' הידוע. חשתי כיצד אני מתחבר לכל מילה ותנועה בשיר".

כחלק מהחיבור העמוק שלו לניגוני ויז'ניץ - שטיינמץ עובד כבר מספר שנים על אלבום עם שירי ויז'ניץ שאת רובם ספג מסבו. "כמי שגדל בעצמו על ניגוני ויז'ניץ, סבא שלי היה חי את הניגונים הללו שספגתי ממנו, ובאלבום הבא יהיו השירים האלה. זה משהו שאני מחובר אליו באופן אישי".

חוייה על הפארענצ'עס בוויז'ניץ. שטיינמץ בריאיון ליעקב פלבינסקי

שיר של אמא

נפתלי קמפה

הבחירה: לא אמות

לחן: הרב ברוך צ'ייט

ביצוע: מרדכי בן דוד, תחילת שנות ה-90


נפתלי קמפה נמנה על שורה לא ארוכה של אמנים שמלחינים ויוצרים את השירים שלהם בעצמם. הוא החל את דרכו המקצועית לפני כעשור כ'קומזיצר' ששר בסגנון קרליבכי, אבל מאז הופעת האלבום הראשון שלו, שנקרא 'ליחדא שמא', ולאחר מכן אלבומו השני שנשא את השם 'אנה אלך' - הפכו שיריו תוך תקופה קצרה לפס קול משמעותי בעולם הישיבות.

כיום, שר קמפה עם לחניו ושירתו הייחודית ברחבי העולם היהודי, ומתבלט בקומזיצים עם בני הישיבות. את הבחירה בשיר האהוב עליו, הוא לוקח מתוך הביצוע ששמע באלבום 'קומזיץ' של מרדכי בן דוד. בתור השיר המשמעותי שמלווה אותו בחייו האישיים - בוחר קמפה את 'לא אמות' - לחנו של הרב ברוך צ'ייט (גם המלחין עצמו בחר בניגון הזה במסגרת פרויקט החג של 'משפחה').

"יש שירים רבים שנוגעים בנו באופן מיוחד", אומר קמפה. "כל שיר לוקח אותך למקום אחר, לנקודה אחרת בחיים. המוזיקה היא חלק מהמסע שלנו, מלווה אותנו בכל תקופה ובכל מצב. אבל השיר הזה גורם לי לדמוע מיד, ועם דמעות לא מתווכחים. מי שהיה באירועים שלי, יודע שאני מזכיר הרבה את אימי ע"ה. היא הייתה צדקת גדולה ובעלת חסד שאי אפשר לתאר, ולצערי גם בעלת ייסורים הרבה מאוד שנים. כשיצא האלבום 'קומזיץ' של מרדכי בן דוד - הוא התנגן אצלנו בבית בלי סוף. השירים באלבום הזה נגעו בי אישית".

לדבריו, השיר הזה לימד אותו פרק באמונה שהוא לא ישכח לעולם. "בתקופה שבה יצא האלבום והשיר, אמא הייתה חולה מאוד. היא חיכתה להשתלת כבד, שהייתה מתוכננת להתבצע בקולומביה שבדרום אמריקה, לאחר חג הפסח. היא עמדה חלשה במטבח, בישלה בכל כוחה בשמחה עצומה לכבוד החג הקדוש, וברקע התחיל להתנגן השיר: 'לא אמות כי אחיה ואספר מעשה ק-ה, יסור ייסרני ק-ה ולמוות לא נתנני. פתחו לי שערי צדק, אבוא בם אודה ק-ה'. התמונה הזאת - אותה תמונה שחקוקה היטב בראש של ילד צעיר - לא תימחק אצלי לעולם".

קמפה דומע. "בלי להתכוון, ודווקא בערב חג האמונה - אמא לימדה אותי פרק באמונה שחדר לי לעצמות. במצב הכי קשה, עם ייסורים שאי אפשר לתאר וחשש גדול מהעתיד, היא שרה לקדוש ברוך הוא בשמחה גדולה ובדמעות של אושר: יסור ייסרני ק-ה, ולמוות לא נתנני... המסר מבחינתי הוא תמיד לקוות להשם, תמיד להתפלל ותמיד להודות לו. בכל מצב".

לסיפור המופלא הזה יש סוף מעט נוגה. "זכינו אחר כך לשנים טובות ובריאות, בזכות ניסים עצומים שעשה עימנו הקב"ה. לצערנו, כאחת-עשרה שנים לאחר מכן, המחלה שבה והכריעה אותה, בכ"ט בניסן תשע"ה. הלוואי שנזכה לאמונה עמוקה, לראות בכל דבר את הקב"ה, ולהאמין בכל ליבנו שהכל לטובה.

"אני מחכה לראות שוב את אימי בביאת המשיח - אז שוב אשיר איתה: 'לא אמות כי אחיה, ואספר מעשי ק-ה... פתחו לי שערי צדק, אבוא בם אודה ק-ה' " - - -

ניגון ללא הפסקה

שלוימי גרטנר

הבחירה: 'ריבונו של עולם'

לחן: משה מרדכי (מונה) רוזנבלום

ביצוע: מרדכי בן דוד, 'האסק' תשמ"ט


לפני ארבע-עשרה שנה פרץ שלוימי גרטנר לעולמה של המוזיקה החסידית עם אלבומו הראשון - 'ניסים'. בתוך זמן קצר הפך האלבום לאחת ההצלחות הגדולות של אותה שנה, ועד היום, חלק מהשירים שבוצעו בו נחשבים ללהיטים גדולים.

גרטנר נגע בלבבות. הוא טיפס במהירות לפסגות המוזיקליות הגבוהות. מאחוריו שמונה אלבומים מצליחים, אירועים ברחבי העולם ולא מעט להיטים חזקים. בין להיטיו הבולטים ניתן למנות את 'ניסים', 'שמייכל', 'מנחה', 'עשה עשה', 'נשמה', 'היום תאמצנו' שבוצע עם יונתן רזאל, וכמובן 'קודש היא לכם' עם הקטע 'מלכה'לה' שהלחין יוסי גרין וגרטנר שר אותו לבתו המיוחדת מלכה'לה.

כשהוא נדרש לבחור שיר, גרטנר מניח את האצבע על שיר אחד ששמע לראשונה בעודו ילד כבן עשר. זהו השיר 'ריבונו של עולם', שהלחין מונה רוזנבלום ובוצע לראשונה על ידי דודו פישר ומאוחר יותר על ידי מרדכי בן דוד.

גרטנר נחשף לשיר הזה לראשונה בשנת תשמ"ט, בעת שמרדכי בן דוד ביצע את השיר על במת 'האסק' המיתולוגית. "אני זוכר את זה היטב. עמדו על הבמה עשרות אנשים במקהלה אחת, ואמרו אז שזה בערך מאה קולות. מונה ניצח עליהם, ואני זוכר את הביצוע המרטיט של מרדכי בן דוד. זה שיר שמורכב לבצע אותו מבחינה ווקאלית, אבל מרדכי ביצע אותו במיומנות שעשתה עלי רושם עצום.

"מבחינת היצירה עצמה, לדעתי היא מדהימה. היא משלבת קטעים קצביים יותר, קטעי חזנות וקטעים שקטים. מבחינת היצירה - זה שיר הכי מושלם שיש. מעבר לכך, המילים 'יושבות' ממש טוב בתוך הניגון. מיד כששמעתי את זה - התחברתי".

השיר הזה, כך הוא מספר, נתן לו השראה גם בדרכו המוזיקלית, שהגיעה הרבה שנים אחר כך. "זה היה בזמנים שלא כל חודש הגיע להיט חדש ונעלם כעבור תקופה קצרה", הוא אומר. "השיר הזה נשאר הרבה זמן, ואצלי הוא נשאר עד עכשיו. אני מאוד מעריך ואוהב אותו, ואפילו נהנה לבצע אותו בעצמי. זה נתן לי השראה גם שנים כשהתחלתי בעצמי לשיר ולבצע לחנים.

"בימים אלה אני עובד על אלבום מהאירוע בבנייני האומה בסוכות שנה שעברה, עוד לפני הקורונה, בה ביצעתי את השירים הבולטים שלי. האלבום אמור לצאת לקראת ל"ג בעומר השנה, ואני מקווה שאזכה שכמו 'ריבונו של עולם' - גם השירים הללו יתנגנו עוד עשרות שנים".

נגיעות הלב

בערי וובר

הבחירה: ריבון

לחן: יוסי מולר

ביצוע: באלבום 'אגודה אחת' שיצא בשנת תשע"ו


לפני קצת יותר מעשור הוציא ליפא שמלצר את אלבומו הארבעה עשר 'מעומקא דליפא', ובו התארח אמן צעיר שענה לשם בערי וובר. הם חיברו יחד את השיר 'מי חכם וישמור אלה', ובערי אף עשה קולות רקע. למרות שהוציא את אלבומו הראשון שלוש שנים קודם לכן, הוא הוצג אז כ"אמן עולה בתחום הנגינה", ושמלצר בכלל הציג אותו כ'מלחין פורה לאמנים'. היום, אחרי עשור, וובר הוא כבר אחד הסמלים הבולטים להצלחה מוזיקלית פורצת דרך.

הוא הוציא לאור תשעה אלבומים מצליחים, ונחשב לאחד מאמני הזמר הבולטים והמבוקשים. מתוך עשרות שירים מצליחים, שאת חלקם הלחין בעצמו, הוא מצביע על שיר אחד מהאלבום 'אגודה אחת': השיר 'ריבון' מהאלבום 'אגודה אחת' שיצא בשנת תשע"ו.

"בלי סיפורים מסמרי שיער ואגדות מיוחדות, מה שכבש אותי בשיר הזה, הוא התוכן. המעטפת המוזיקלית נוגעת ללב - בתחילה מינימליסטית מלווה בפסנתר שקט בביצוע של מנדי הרשקוביץ וכמובן כינורות מופלאים של אייל שילוח. עם התקדמות השיר משתלבים כלים נוספים שיוצרים הרמוניה התואמת במיוחד למסר העוצמתי של השיר עצמו".

המילים עוצמתיות בשקט שלהן, בפשטותן. "זה לא השיר הכי סוחף בעולם, הוא גם לא מתאים לכל אירוע, אבל החן המיוחד שלו הוא הפשטות האצילית והעמוקה שלו. יש בו משהו שנוגע בנשמה. ישר כששמעתי אותו לראשונה התחברתי אליו, וכמובן שהוא נכנס אחר כבוד לאלבום 'אגודה אחת', שמבחינתי הוא אחד האלבומים האהובים עלי.

"המילים אומרות בפשטות: 'ריבון כל העולמים לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים', והלחן הוסיף את המילים באנגלית שפורטות על נימי הלב ומפילות תחינה לפני הקב"ה שישמע את תפילותינו גם אם איננו ראויים לכך. מבחינתי החיבור הישיר לקב"ה, הפשטות שמגיעה מהלב - הם שחיברו אותי לניגון הזה.

"הרבה אנשים מספרים לי שהשיר הזה החזיר אותם בתשובה, חלקם אמרו שהוא אפילו הציל אותם משמד רוחני. לפעמים הנגנים בתזמורת שואלים אותי איך לא נמאס לי לשיר אותו כל ערב, ואני אומר להם שהניגון הוא לא מה שחשוב במקרה הזה. רק המילים. הן מביעות ביטחון שמישהו שומר עלי ומעניק לי טוב, אפילו שאיני מתנהג כשורה. כשאני שר אותן, לעיתים פורצת ממני צעקה".

מהרגע הראשון וובר נמנע מסיפורים. "אין לי סיפור", הוא אומר בפשטות. אם לשפוט לפי פעילותו המוזיקלית, ואף לפי פעילותו עם נוער מתמודד בישיבת 'כוכבי אור' במונסי שהוא עומד בראשה ומקרב נערים חסידיים שנפלטו ממסגרות ישיבתיות ליהדות, הסיפור האמיתי זה הוא עצמו. הוא לא עוד בעל מנגן מצליח, אלא סיפור אנושי יוצא דופן.

ניגון בהשראת קורונה

מרדכי שפירא

הבחירה: 'אין עוד מלבדו'

לחן: עצמי

ביצוע: באלבום שיצא לפני חמישה חודשים


אם יש מי שהצליח לשפוך צבע חדש למוזיקה החסידית, להביא אמירה חדשה ומרעננת לתוך יקום שמרני, זה ללא ספק מרדכי שפירא. שפירא מנפץ מיתוסים ושובר חומות. השירה שלו היא חידוש במהותה. כבר כשהיה נער צעיר ב'פרחי מיאמי', היכולת המוזיקלית שלו באה לידי ביטוי בדואט משותף עם יעקב שוואקי, איתו ביצע על אחת הבמות הנחשבות בארצות-הברית את השיר המיתולוגי 'רחם'.

לאחר שנים של למידה בארץ, שפירא שב לארצות הברית ופתח במסלול מוזיקלי משלו. החדשנות שלו פורצת דרך. מתוך הלהיטים הגדולים שלו, שאחד מהם הוא 'הכל משמים', שפירא בוחר דווקא בלהיט החדש 'אין עוד מלבדו' ששלושה חודשים לאחר הוצאתו צבר מעל מיליון השמעות. "את השיר הזה", הוא מספר, "הלחנתי ממש בשיא מגפת הקורונה, כשלא הייתה לי בכלל עבודה. זאת הייתה תקופה מאוד קשה. כל המשפחה הייתה מסוגרת, לא היו אירועים והרבה שכנים שלנו מהרחוב נפטרו מקורונה. אווירה של עצבות ריחפה באוויר".

התקופה הקשה 'חסמה' את הגישה להשראה הנדרשת כדי ליצור שירים טובים. "לאחר מחשבה מעמיקה, חשבתי להוציא שיר שמיועד ממש לתקופה הכל-כך קשה שאנו נמצאים בה, כדי לתת קצת חיזוק גם לעצמי וגם לקהל ששומע אותי. זה היה מאוד קשה. התיישבתי ליד האורגן כדי לנסות להלחין משהו, ולא באה לי שום השראה. לאחר כמה ניסיונות, התחלתי לחשוב מה המוסר שהייתי רוצה לתת לעצמי וגם לעולם מהשיר הזה, ואז עלה הרעיון.

"הבנתי שכל הנגיף בא עלינו רק מהקב"ה, וכך עלו המילים 'חיים טובים, ימים יפים, פרנוסה אִיז גוּט, אפילו חופשה לפעמים'. דיבור על החיים שלנו שמתקיימים בצורה חלקה, ללא מחלות ומגפות - ולפעמים אנחנו שוכחים את הקב"ה. בהמשך השיר 'ורק בזמן שקשה נביט למעלה', אני מדבר על כך שרק בזמן שמישהו חולה, שיש קושי בפרנסה - רק אז אנחנו רצים לדבר ולהתפלל. השיר למעשה אומר שלא משנה מה המצב כעת, אסור לשכוח".

הכל מלמעלה. גם האירועים יחזרו באיזה שלב, ושפירא כבר מחכה ליום שיחזור לשיר גם בארץ, כפי שהיה בשנים האחרונות מאז הוא מיוצג על ידי המפיק מעוז עבדי. "זה בדיוק הפזמון של השיר 'אין עוד מלבדו'. הכל זה ממנו, גם ימים יפים וגם כאלה שנראים לנו פחות".

מחסום כיסופים

שמילי אונגר

הבחירה: 'ק-ה אכסוף'

מילים: הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין זי"ע

ביצוע: חצרות החסידים, מופיע באלבומי 'לחיים טיש' ועוד


לשמילי אונגר - דמות מוכרת מאוד בעולם הנגינה החסידי בארצות הברית ומי שמאחוריו כמה אלבומים שסחפו המונים - יש ניגון אחד שעליו הוא מצביע ככזה שמשפיע על חייו לנצח. זהו הניגון החסידי הידוע ביותר לזֶמֶר 'ק-ה אכסוף' - מילותיו הקדושות והמרטיטות של רבי אהרן הגדול מקרלין זי"ע, מבני החבריא קדישא של המגיד ממעזריטש זי"ע.

"זהו ניגון מיוחד שאין כדוגמתו", הוא אומר. "הניגון הזה מזוהה יותר מכל עם הערגה והכמיהה לשבת, והמילים בו נשגבות. הוא פשוט ריגש אותי מהרגע הראשון ששמעתי אותו". הפעם הראשונה שבה אונגר נחשף ל'ק-ה אכסוף' הזה הייתה בכיתה ג' בחיידר, כאשר המלמד לימד את הילדים את השיר. "מאז זה נכנס לי לעצמות. גם בהמשך, כששרו את השיר בקעמפים, הייתי מקבל הרהורי תשובה מהעוצמה והקדושה הנשגבת שהשיר הזה מקרין. עד היום כשאני מבצע את השיר בחופות רבות, הוא גורם לי להתרגש כל פעם מחדש. השיר מביא אותי לי להוציא מעצמי משהו אחר, מהנשמה".

אונגר מציג אותנטיות חסידית עם גוון קול מיוחד, המשתלבים עם הביקוש לחדשנות מוזיקלית. אלבומו החדש, 'מדרגות', הציב רף חדש של שילוב בין השמרנות החסידית שעליה אין להתפשר, לבין הסאונד החדשני של השנים האחרונות. האלבום הביא לעולם המוזיקה החסידי כמות מכובדת של להיטים חדשים בסגנונו הייחודי והמבטיח של אונגר.

השפעת הניגון 'ק-ה אכסוף' לא התמוססה עם השנים - אלא רק הלכה והעמיקה אצלו. "לפני זמן מה עשו גם תרגום של השיר הזה באידיש", הוא אומר, "וגם התרגום מאוד דיבר אלי. לפתע המילים מדברות בשפה שאתה חי אותה, והן מקבלות משמעות עמוקה מאוד. ישנם שירים רבים שהם טובים מאוד ודיברו אלי, אבל השיר הזה הכניס אותי תמיד לאווירת שבת עילאית. ההשפעות שלו ניכרות גם על המוזיקה שלי, כאשר הבית והפזמון בשיר 'ק-ל מסתתר' למשל בנויים על אותן תנועות של הלחן ל'ק-ה אכסוף'. זה למעשה לגעת באותם תווים, באותו סגנון, אבל להוציא שיר אחר. לכן, לא מפתיע אותי שאנשים מתחברים מאוד ל'ק-ל מסתתר'. אני חושב ששניהם נוגעים באותם מקומות חבויים בעמקי הנפש".

מנגינה שמימית

יונתן רזאל

הבחירה: אין ערוך לך

לחן: ר' בנימין הרשקוביץ

ביצוע: מיכאל שטרייכר


ליונתן רזאל יש הרבה מאוד שירים לבחור. הוא עצמו חתום על יצירות כמו 'קטונתי' שהפך ללהיט חוצה מגזרים, 'והיא שעמדה' ועוד. הוא בעל מנגן, פזמונאי, מלחין, מעבד מוזיקלי ומנצח. אם לא די בכך, הוא גם מוזיקאי שמנגן בעצמו על פסנתר, צ'לו וגיטרה, וניצח על התזמורת הקאמרית הישראלית והסימפונט רעננה.

אבל רזאל מפתיע עם בחירה מיוחדת. "אני לא מאוד מתחבר לרעיון של בחירת שיר אחד אהוב", הוא אומר. "זו אולי השוואה מוקצנת מעט, אך הרגשתי כמו אדם שנדרש לבחור בין ילדיו. יש לא מעט שירים טובים, חלקם מעולים ממש, ולכן הבחירה מאוד מורכבת. בנוסף, שירים רבים מבוצעים ומולחנים על ידי חברים קרובים שלי, והדבר האחרון שאני רוצה זה לפגוע חלילה במישהו שלא אבחר בו. זה הופך את המשימה למאתגרת מאוד, אולם גם לכזאת שהביאה עימה בחירה מעניינת".

סיבה נוספת שהקשתה עליו את ההצבעה על שיר אחד, היא העובדה שרזאל מחובר למוזיקה קלאסית וישראלית. "המוזיקה שהכי השפיעה עלי היא, הסימפוניה השישית של בטהובן", הוא אומר בחיוך. "אבל אני די משוכנע שהבחירה הזאת פחות מתאימה לקונספט הנוכחי. אם היה אפשר לבחור יוצר אחד, ולא דווקא שיר, הייתי בוחר כמובן בר' שלמה קרליבך ובכל אחד מלחניו האגדיים".

למרות האתגר שהוצב מולו, אחרי מחשבה מעמיקה, מצביע רזאל על השיר 'אין ערוך לך' כבחירתו האישית. "זהו לחן שהכרתי בעיקר מהתפילה בבית הכנסת בשבת, ומאוחר יותר הכרתי אותו גם מהביצוע המרגש של מיכאל שטרייכר. מבחינתי זו מנגינה שמימית לגמרי, משהו שמקורו בעולם אחר. הוא עונה על ההגדרה של שיר טוב - כזה שמעורר את הנפש ויוצר כמיהה לקב"ה בכל מצב, גם בלי עזרים מוזיקליים חיצוניים שעוטפים אותו. מהרגע הראשון התחברתי לשיר הזה".

רק בשלב מאוחר יותר, לפני שש שנים, נודע לו בהשגחה פרטית מי עומד מאחורי הלחן המיוחד. "לפני שש שנים, כשבתי הייתה בין חיים למוות ונעשה לנו נס גדול, נדרתי להכניס ספר תורה שיהיה לזכות. הדריכו אותי איפה כדאי לרכוש כל דבר, וכך הגעתי לחנות טיפוסית בשכונת בית ישראל הירושלמית של עצי חיים. ישב בתוכה יהודי מבוגר, ונכנסתי פנימה כדי לקבל החלטה על רכישת עצי חיים. תוך כדי שדיברנו, הוא אמר לי שאח שלו מוזיקאי וקוראים לו בנימין הרשקוביץ. השם הזה לא אמר לי כלום. הוא אמר שאחיו הלחין את 'אין ערוך לך' שאני בוודאי מכיר, ומאז השם שלו אמר לי הרבה... כמובן שאמרתי לו שזה השיר שאני הכי אוהב".

שלושה חודשים לאחר המפגש בבית המלאכה הירושלמי, אדם שהוא לא הכיר עצר את רזאל ושאל אותו אם קוראים לו יונתן רזאל. "זה היה למיטב זיכרוני ביום שישי כשהלכתי להתפלל בכותל", הוא מספר. "האדם הזה הציג את עצמו כבנימין הרשקוביץ ואמר לי שהוא המלחין של השיר שאני אוהב. שוחחנו על השיר, והוא מאוד שמח לשמוע על החיבור שלי אליו. חודשים ספורים לאחר מכן הוא נפטר. עבורי זו הייתה סגירת מעגל מיוחדת. קוראים לזה השגחה פרטית".

להאזנה לשירים ברצף לחצו כאן:

noamtamari · mishpacha

או כאן: