חוויה מטלטלת

מיכאל שטרייכר

הבחירה: אלוקי נשמה

לחן: גדעון לוין

ביצוע: באלבום 'כוח התפילה' משנת תש"ן

אחד הקולות הבולטים במוזיקה החסידית הוותיקה, הוא מיכאל שטרייכר. מאז הוציא את אלבומו הראשון בשנת תשמ"ט, ביצע מעל 300 שירים והשתתף בכ-26 אלבומים שונים. קולו הטנורי העמוק השאיר טביעות אצבע נצחיות, גם שנים לאחר שכבר לא הוציא לאור אלבום חדש. בין השירים הבולטים שלו: 'אין ערוך לך', 'שמע בני', 'רזא דשבת', 'כוח התורה', 'נחמו', 'יסוד החסידות' ו'שיר לעתיד לבוא' (המוכר כ'ניגון הבעל שם טוב') - כל אחד מהם הוא יצירה בפני עצמה.

את השיר 'אין ערוך לך', שהיה חביב על מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ביצע בפניו בביתו. את השיר 'כוח התורה' במקצב סוחף, ביצע במעמד סיום הש"ס העולמי של שנת תשס"ה בנוכחותם של גדולי ישראל.

מבין כל השירים שביצע במהלך השנים, ולמרות ש'אין ערוך לך' הוא השיר הכי מפורסם של שטרייכר והוא מושר בהתלהבות עד היום הזה במאות בתי כנסיות מדי שבת - שטרייכר מפתיע ובוחר עבורנו בשיר המרגש 'אלוקי נשמה', אותו הלחין המוזיקאי והיוצר גדעון לוין.

מאחורי הבחירה - עומד סיפור ניסי מרגש: "במהלך נסיעה בכביש מהיר", מספר לנו שטרייכר, "לוין נפל מהכביש היישר לתהום ואיבד את ההכרה", מספר שטרייכר. "הפציעה הייתה קשה מאוד, ורק בניסי ניסים ממש הוא התעורר בסופו של דבר והתחיל תהליך מתמשך של שיקום. כשהוא היה כבר בבית וחזר למצב שהוא יכול לשיר - הדבר הראשון שהוא עשה היה לקחת את הגיטרה ואז יצא לו השיר המופלא הזה - 'אלוקי נשמה'".

מעל שלושה עשורים חלפו מאז, ועדיין, לדברי שטרייכר, "פוגשים אותי אנשים ואומרים שהשיר הזה ליווה אותם ברגעים מיוחדים בחייהם. השיר הזה ממחיש את העובדה שאנחנו חיים בכל רגע ורגע תחת חסדיו של הקדוש ברוך הוא, שנותן לנו נשמה ומחיה אותה עבורנו בכל רגע ורגע.

שטרייכר מספר ל'משפחה' על אדם מבלגיה ששיתף אותו בחוויה מטלטלת: הוא ליווה את בתו החולה ברגעי הכאב שלה במחלקות הרפואיות. "כשהיא בכתה - הניגון הזה הרגיע אותה. למרבה הצער, היא גם הפקידה את נשמתה בפעם האחרונה לצלילי השיר שמילותיו 'ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא'".

לשטרייכר יש גם נימה אופטימית: "כמו הסיום הקצבי יותר של השיר - 'אלוקי נשמה' עבור רבים הוא שיר שגדוש במשמעות פשוטה ועוצמתית: כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך. תמיד צריך להודות על מה שיש. מי שזוכר את זה - צולח את מהמורות החיים בצורה הכי קלה שאפשר. כל זמן שהנשמה בקרבי - מודה אני לפניך".

חלום ילדות

ישראל לאם

הבחירה: 'ק-ל אדון'

לחן: הרה"ק ה'קדושת ציון' מבאבוב הי"ד (תרל"ד-תש"א)

ביצוע: התזמורת הפילהרמונית של שייע מנדלוביץ'

‍

אחת ההשפעות המשמעותיות על עולם המוזיקה החסידי מיוחסת לישראל לאם. הוא לא רק מנצח ומעבד מהגדולים בתולדות המוזיקה החסידית, אלא גם פנומן שטבע חותם עמוק לדורות. הוא החדיר עיבודים חדשניים בסגנון קלאסי, ויצר חיבור אמנותי פורץ דרך בין המוזיקה השמרנית לעולם היצירה הקלאסי.

גאונותו המוזיקלית באה לידי ביטוי בעשרות אלבומים שעיבד לגדולי הזמר. לאם שוזר לעיתים קטעים מקלאסיקות ידועות. באחד האירועים הראשונים של 'האסק', הידועים כאמנותיים ומוקפדים כבר מעל שלושה עשורים, ביצע סימפוניה ידועה של בטהובן בעיבוד מחודש. המוזיקה שלו היא אחת המעצבות הבלתי מעורערות של המוזיקה החסידית לדורותיה.

מתוך מאות ניגונים שהוא עיבד, בוחר לאם את הניגון המיוחד של באבוב כשיר האהוב עליו ביותר. את הניגון הזה הוא שמע לראשונה כשהיה פעוט כבן שלוש. "שמעתי אותו בבית הכנסת בתפילת שחרית של שבת ומיד התחברתי אליו", הוא אומר. "אפשר לומר שממש גדלתי עם השיר הזה. הוא שיר מאוד מיוחד, אבל כששמעתי אותו כילד לא עלה בדעתי שיום אחד גם אזכה לעבד אותו".

בילדותו הוא נהג להאזין בעיקר למוזיקה קלאסית. "באותם ימים לא הייתה מוזיקה קלאסית בסוגה החסידית, וחשבתי ששיר כזה של באבוב יקבל שדרוג משמעותי אם יופיע בסגנון קלאסי. מבחינתי זה היה רק חלום. לצערי לא למדתי מוזיקה בצורה מסודרת, אבל לא הלכתי ללמוד כי זה פשוט לא עלה בדעתי. אם הייתי יודע שאהיה מעבד, הייתי לומד. כל מה שעשיתי היה להאזין הרבה למוזיקה איכותית, וכך למדתי. עם זאת, תמיד חשבתי שגם מוזיקה יהודית צריכה להיות כזאת - אמנותית עם מגע קלאסי".

רק מאוחר יותר, בשנת תש"ל, מצא את עצמו כותב עיבודים ומנצח על תזמורת באותו סגנון קלאסי שעליו חלם בשנותיו הצעירות. "באותה שנה ניצחתי לראשונה על תזמורת שביצעה את המוזיקה שאליה תמיד שאפתי. הפעם הראשונה שכתבתי עיבוד למוזיקה קלאסית הייתה במחנה הקיץ 'שדה חמד' של אלי טייטלבוים. אחרי האירוע נסענו לאולפן, והניגון הזה של באבוב היה השיר הראשון שעשיתי עם התזמורת הסימפונית אז. מאוחר יותר כבר ביצעתי אותו עם התזמורת הפילהרמונית של שייע מנדלוביץ', וכך למעשה הגשמתי את החלום שהיה לי מגיל קטן לעשות את השיר שהכי אהבתי בעיבוד קלאסי".

הדמעות של הרבי

ר' חיים בנט

הבחירה: 'ק-ה ריבון' הוויז'ניצאי

לחן: בית ויז'ניץ

ביצוע: אלבומי חסידי ויז'ניץ, 'שבת טיש' ועוד

ר' חיים בנט, המנצח של מקהלת חסידי סערט ויז'ניץ ומגדולי המלחינים בחצרות החסידים זה עשרות שנים, הוא ממעצבי הנגינה החסידית האותנטית הבולטים ביותר. הייחודיות שלו נעוצה בכך שרבים מ'להיטיו' הפכו לניגונים רשמיים בעת תפילות, 'טישים' ואירועים מיוחדים. ניגונים של בית הכנסת.

למרות העובדה שבאמתחתו ניגונים כובשים ונדירים בהצלחתם ('מכניסי רחמים' למשל) - בנט בוחר עבורנו דווקא בניגון הוויז'ניצאי המפורסם למילים מתוך זמירות שבת 'ק-ה-ריבון', המילים אותן חיבר רבי ישראל נג'ארה. "השיר שהכי מרגש אותי ויוצר אצלי הרבה כמיהה וגעגועים".

הוא מנמק את בחירתו: "מורי ורבי, הרבי בעל 'חכמת אליעזר' מסערט-ויז'ניץ זי"ע, היה שר אותו הרבה במהלך שבתות השנה, ולא היה תו אחד במהלך השירה שבו לא היה מזיל דמעות כמים. אני משתדל לשיר את הניגון הזה מדי שבת, ותמיד נזכר ברבי זי"ע ובדמעות שלו. דקה לפני זה הוא חייך לילדים ולחלק 'שיריים' - אבל תוך רגעים ספורים כבר דמע מהניגון. כשהוא הגיע לקטע של 'אֶלָקָא דִי לֵיה יְקַר וּרבוּתָא' - הבכיות היו נוראיות".

השירה והלחנים של בנט הם חלק מפסקול שעובר כבר דורות. רבים מתחברים אליהם, ובאחד המקרים - השירה החסידית שלו נגעה בלבבות שהיו נראים רחוקים מאוד מזיקה לניחוח החסידי.

"לפני שנים", הוא מספר על אחד האירועים המכוננים בחייו, "ביקשו שאשיר בחנוכה עם המקהלה בכלא 'דמון' - בית סוהר לעבריינים פליליים על הר הכרמל. האמת? חששתי. לא פשוט להגיע למקום כזה, כשאינך יודע מי הטיפוסים שתפגוש שם. החלטתי ללכת אל הגאון רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל, שכיהן אז כרבה הראשי של חיפה בה התגוררתי ולימים הפך לראשון לציון - והצעתי לו לבוא איתי לכלא".

ההיכרות של בנט עם הראשון לציון הייתה עמוקה, והגר"א בקשי דורון הביע את הסכמתו להצטרף לנסיעת החיזוק. "הגענו לאולם שבו ישבו כ-200 אסירים לפחות, ותוך כדי שעסקנו בארגון של האירוע - שמתי לב שאחד האסירים נועץ בנו מבטים סקרניים. הוא היה מסוג האנשים שלא הייתי מעוניין לפגוש ברחוב נטוש. בשלב מסוים הוא פנה אלי באידיש ושאל: 'מה שלום הרבי?' - - -

"הייתי המום. הוא המשיך להתעניין, באידיש רהוטה, על המוסדות של ויז'ניץ, ואז הרב בקשי דורון פנה אלי שזמנו דחוק ומוכרחים להתקדם. בעת האירוע, מבטו של אותו אסיר עדיין היה נעוץ בנו, והוא היה קשוב במיוחד. לא הבנו מה קורה. לאחר שהרב נשא דברים והתפללנו מנחה - כשאותו אסיר מניח כיפה לראשו ומצטרף - המשכנו בשירה, אבל אז קרה משהו מבהיל:

"האסיר התמוטט בפתאומיות, כשהוא מחוסר הכרה. צוות טיפול נמרץ הגיע, והאירוע הסתיים כמובן במהירות. אחר כך נודע לנו שפרחה נשמתו של האיש. הרב בקשי דורון בירר מי היה אותו אסיר, ונודע לו שאימו מתגוררת בבת-ים".

הרב בקשי דורון ור' חיים בנט נסעו לאימו של אותו אסיר כדי לנחמה ולספר לה על הרגעים האחרונים של בנה. האמא מצידה סיפרה להם, שהוא חבר לאחר מלחמת העולם השנייה לקבוצת 'אינשי דלא מעלי' וכך הידרדר לפשיעה. "היא אמרה שהוא מאוד אהב שירים חסידיים, וביקשה לדעת את כל הסיפור. בסופו, היא הביעה אושר צרוף מהעובדה שבנה השיב את נשמתו לאחר שהצטרף למניין מנחה, שמע קדיש בפעם האחרונה בחייו, ומסר את נשמתו כשאוזניו שומעות שירי קודש" - - -

רלוונטי לתמיד

דדי גראוכר

הבחירה: סאמדיי

לחן: דינה סטורץ'

ביצוע: המלחינה אחייניתו של ר' יום טוב עהרליך ז"ל והביצוע הראשון של מרדכי בן דוד

במשך שנים רבות ליווה דדי גראוכר את המוזיקה החסידית בקולו. הוא הביא להיטי ענק שכבשו את רחבות הריקודים בחתונות ואת ליבם של אלפי אנשים שעבורם הוא מהווה עד היום חלק בלתי נפרד מצלילי ילדותם. במשך שנים הוציא שישה אלבומים, שר על במות ידועות כמו 'האסק' והוביל סוגת מוזיקה חדשנית ומלאת אנרגיה סוחפת.

בין הלהיטים הידועים שלו: 'הוא יגאל', 'לך אתן', 'חסד', 'כולנו כאחד', 'חברון', 'עוד יישמע' ורבים אחרים. מכל השירים הטובים, הוא בוחר בשיר שבוצע על ידי מרדכי בן דוד. "זה היה באחד האירועים של 'האסק'", הוא מספר. "שרתי אז לצידו של מרדכי בן דוד, ואז שמעתי אותו מבצע את השיר ומיד נשביתי בקסמו. זה לא רק המנגינה והביצוע המושלם כפי שרק מרדכי יודע לבצע, אלא גם תוכן המילים. הן אומרות שיום אחד כולנו נקבל שכל להיות ביחד, כעם אחד. מילים שתמיד רלוונטיות, תמיד עכשוויות".

את השיר הזה ביצע מרדכי בן דוד לראשונה באלבום שהכנסותיו הוקדשו למטרות חינוכיות, ומאז הביצוע הראשון הפך ללהיט גדול. "זה השיר שתמיד הכי אהבתי", אומר גראוכר בגילוי לב. "אלה היו שנים מאוד מבורכות שבהן עסקתי במוזיקה, והן גם אלו שסייעו לי מאוחר יותר בעולם העסקים. הרבי שלי, האדמו"ר מאלכסנדר זצ"ל, לימד אותי איך לעשות ביזנס. הוא אמר לי: 'תשיר, אנשים יכירו אותך ואז תוכל גם לעשות עסקאות'. זה היה מדהים".

ואכן, גראוכר הצליח גם בדרכו העסקית, אך במקביל תמיד שמר פינה חמה למוזיקה. "המוזיקה היא חלק ממני. גם הדרך העסקית לא הצליחה להפריד ביני למוזיקה, אבל לפעמים זה עניין של סדרי עדיפויות. אני מאוד מתגעגע לשנים של האלבומים, האירועים והעשייה המוזיקלית הענפה. זה נותן סיפוק מסוג אחר, משהו שממלא את הנשמה. עד היום אני פוגש אנשים שאומרים לי, כי הם גדלו על המוזיקה שלי והתחברו אליה. זה ממלא אותי בסיפוק ונותן תחושה טובה בנוגע לעולם שהוא חלק משמעותי מאוד בחיי".

קריאת זהות

יעקב שוואקי

הבחירה: שמע ישראל

לחן: איצי וולדנר

ביצוע: אלבום 'ידיד'. את המילים כתבו: בלה לויטן ואייבי רוטנברג

לפני שני עשורים פרץ יעקב שוואקי לקדמת הבמה המוזיקלית העולמית עם אלבומו הראשון 'שמעתי'. האלבום הכיל כמה מהלהיטים הגדולים - 'רחם', 'שוש תשיש', 'שהחיינו' ו'חשוף'. מאז, שוואקי נחשב לאייקון מוזיקלי פורץ דרך.

בין הלהיטים הבולטים שלו שעד היום מעצבים את סוגת המוזיקה החסידית, ניתן למנות את 'והיא שעמדה' שביצע לראשונה עם האמן והיוצר יונתן רזאל, 'אם אשכחך', 'בואי בשלום', 'מאמע רחל' ועשרות נוספים. חלק משיריו אף הצליחו לחדור מבעד לחומות החוצצות בין המגזרים.

כשמאחוריו עשרה אלבומי אולפן מצליחים ועשרה אלבומי אוסף, יש שיר אחד שגם אחרי מאות אירועים מצליח לגעת בו כל פעם מחדש: 'שמע ישראל' שהלחין איצי וולדנר וכתבו בלה לויטן ואייבי רוטנברג. "הוא מבוסס על הסיפור של הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצוק"ל, שיצא להציל ילדים יהודים ממנזרים לאחר השואה. החיבור של השיר הזה גם לסיפורי הגבורה היהודית מאותה תקופה, וכמובן גם לעיתוי הנוכחי שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו ומה שמציל אותנו מידם זה ה'שמע ישראל' - הוא הסיבה שאני בוחר בו כמועדף עלי.

"יצא לי לשיר את השיר הזה מול ניצולי שואה בכמה הזדמנויות, שאחת מהן היא באירוע 'מרימים את הגג' שהתקיים לפני כשנתיים במנהטן ניו-יורק. הדינר הזה מתקיים מדי שנה לטובת הארגון The Special Children's Center של רעייתי, אליו מגיעים מדי שנה יזמי נדל"ן בולטים מארה"ב ותורמים ממיטב כספם לטובת ה'סנטר' למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים.

"זהו סיפורו של הילד היהודי שנשאר לבדו במנזר, ואת קריאת שמע שקרא הרב מפוניבז' שגרמה לו לזהות במהירות את הילדים היהודים ולהציל אותם בזמן הקצוב שהועמד לרשותו. זה משהו שאי אפשר להישאר אדיש אליו, בטח לא כשאני מבצע אותו בנוכחות ניצולי שואה או בחנוכת המוזיאון היהודי לזכרם של נספי השואה בוורשה. בכל מקום כזה השיר מקבל משמעות חדשה כאילו הולחן זה עתה".

שיר שהפך לנכס

גדעון לוין

הבחירה: 'אין ערוך לך'

לחן: ר' בנימין הרשקוביץ ז"ל

ביצוע: מיכאל שטרייכר, מתוך האלבום 'תודה'

עבור גדעון לוין, מנגן ויוצר שרבים מלחניו הפכו ליצירות שמוכרות בכל בית בישראל - הבחירה בשיר אחד היא משימה מורכב. "זה לא פשוט לבחור שיר אחד מבין כל כך הרבה שירים טובים שיש", הוא אומר. אבל כשאנו מתעקשים, יש שיר אחד שהוא יודע להצביע עליו כייחודי.

"אחד השירים האהובים עלי ביותר הוא 'אין ערוך' שהלחין ידידי בנימין הרשקוביץ ז"ל", הוא אומר. "כששמעתי את השיר הזה בפעם הראשונה - התחברתי אליו מיד, זאת מהסיבה שראיתי בלחן שלו משהו ייחודי ושונה. הוא בוצע על ידי מיכאל שטרייכר לפני הרבה שנים והפך לנכס מוזיקלי נצחי. זה משהו שמלווה אותי כבר לא מעט שנים, ואני מתחבר אליו כל פעם מחדש. זה אחד השירים הכי יפים שאי פעם הולחנו".

לוין, שחתום על רבות מהיצירות הגדולות במוזיקה החסידית, הוציא לאחרונה סינגל נוסף - 'מנע מגפה', שאותו הלחין וביצע על רקע נגיף הקורונה ותפילת הרבים למיגורה של המגפה. את הסינגל עיבדו אלי קליין ואיצי ברי, והוא חיבר אליו אנשים רבים אשר הזדהו עם המילים באחת התקופות המתעתעות בהיסטוריה האנושית. ברזומה העשיר של לוין שירים ידועים כמו 'אתקינו', 'נחמו', 'ברכת החודש', 'תיפול עליהם', 'בני', 'אנא עבדא' ורבים נוספים, שהפכו עם השנים ליצירות מוכרות.

הלחן 'אלוקי נשמה' של לוין - הוא אחד השירים הגדולים והידועים של מיכאל שטרייכר. את השיר הזה (כפי שניתן לראות בדבריו של שטרייכר עצמו לפרויקט זה), הלחין לוין לאחר פציעה קשה ותקופת שיקום. "הידרדרתי מהכביש לתהום", הוא מספר את הזווית שלו לנס הגדול. "לקח הרבה מאוד זמן מאז שנפצעתי ועד לרגע שבו יכולתי בכלל להלחין שירים. הייתי בלי הכרה בטיפול נמרץ. לאחר מכן עברתי תקופת שיקום בבית והייתי בלי קול. אבל ברגע שיכולתי לקחת גיטרה ולשיר בבית - הלחנתי את 'אלוקי נשמה'".

מעניין, שהשיר 'אין ערוך' שבו בוחר לוין - נבחר בפרויקט זה גם על ידי האמן והיוצר יונתן רזאל - מה שמעיד על ייחודיותו והשפעתו הרבה על פס הקול של המוזיקה היהודית. השיר הפך להצלחה חסרת תקדים והוא ללא ספק אחד המפורסמים במוזיקה היהודית בכל הזמנים.

חצוב מנשמה

יובל סטופל

הבחירה: אתה הראת

לחן: משה לאופר

ביצוע: איירה הלר

ליובל סטופל, מעבד ומפיק מוזיקלי מהבולטים במוזיקה החסידית, לא אורך זמן להצביע על השיר שלו. "נדרשתי לא פעם לבחור בשיר שאהוב עלי. אצלי, הבחירה ברורה ומוחלטת, וגם אחרי שנים, לא כהתה ולו במאומה".

הוא זוכר את המפגש הראשון עם השיר. "בשנת תשמ"ט, בהיותי תלמיד בעיר הולדתי חיפה. העיר שידעה לייצא מתוכה כוחות משמעותיים הפועלים בשדה הזמר החסידי, כמו המלחין ר' חיים בנט ושלמה כהן, הצטיינה פחות בכל הקשור להבאת המוזיקה העדכנית אל חנויות תשמישי הקדושה והמסורת.

"באותה תקופה שמעתי לראשונה על אלבום הבכורה של אמן זמר חסידי מניו יורק בשם איירה הלר. השיר שבלט מתוכו היה 'אתה הראת' - שיר שנחצב מנשמתו של המלחין והמעבד משה לאופר. ישנם מלחינים שכותבים עבור אמני זמר, משה לאופר כותב לנשמה. לכל טקסט במקורותינו יש חיים משלו, אך בשיר הזה נוספה לו הנשמה היתרה, זו שנותנת ממלכתיות והדר למילים 'אין כמוך באלוקים השם'. השיר הזה ליווה ומלווה אותי בפיתולי החיים. אני מוצא בו שלווה, נחמה וגם תקווה".

כמה שנים לאחר שיצא אותו אלבום, שירת סטופל בלהקת הרבנות הצבאית, בניהולו המוזיקלי של ר' משה מרדכי (מונה) רוזנבלום. "באחת מנסיעותינו הרבות ברכבו של מונה, התחלתי לפזם את הפזמון של השיר. מונה, שהיה מרוכז בשיר אחר שהתבשל במוחו היצירתי, פנה אלי ואמר: 'אני כל כך אוהב את השיר הזה... תשיר, תשיר אותו'. ואני אמרתי לעצמי, זה כנראה לא השיר הכי מוכר, אבל זה שיר שבוודאי זוכה להוקרה".

שיר לעתיד לבוא

אייזיק האניג

הבחירה: 'משיח קומט' (בגרסה בעברית: 'כמה טוב יהיה')

לחן: ר' יום טוב עהרליך ז"ל

ביצוע: אברהם פריד באלבום 'אידישע אוצרות 2', תשנ"ב

שמו של אמן הרגש ר' אייזיק האניג מניו יורק, מעלה מיד חיבור עמוק לנגינה טהורה ושובת לב. בקולו העמוק והייחודי הוא מצליח להפוך כל שיר לזהב. הוא אחד הקולות הבולטים בשירה החסידית האותנטית; כל שיר נבחר אצלו בקפידה, מבוצע ברגש עוצמתי ומביא לעולם אוצר מוזיקלי יקר ערך.

רבים משיריו נכנסו להיכל הניגונים ששומרים על הרוח האידישאית הקדומה, כשהם מצליחים באופן נדיר לחבר אליהם גם את הדור הצעיר. ר' אייזיק חתום על להיטים רבים, בהם: 'כתר ייתנו לך', 'בהר המוריה', 'אתה הראית לדעת', 'מלך שוכן עד', ועוד.

כשהוא מתבקש להשתתף בפרויקט - מצביע האניג על שיר אחד ומיוחד, שאליו הוא מחובר כבר למעלה מ-25 שנה, ובחירתו מקורית לא פחות מהמוזיקה שלו עצמו. "השיר 'משיח קומט' של ר' יום טוב עהרליך ז"ל, שביצע אברהם פריד באלבומו 'אידישע אוצרות 2', לפני שנים רבות".

האניג ממש מתרגש כשהוא מספר על החיבור העמוק שלו לשיר הנבחר. "כשאני שומע את השיר הזה, אני פשוט מתחיל לרקוד. אני מדמיין בעיני רוחי את ביאת המשיח. איך כל אומות העולם באות ומתפעלות מהכבוד של עם ישראל עם בואו של משיח. שמעתי את זה בפעם הראשונה בתקליט של אברהם פריד באידיש, זה נכנס לי לראש - ומאז לא יוצא ממנו.

האניג מספר כי כשהוא רוצה לשיר לעצמו בשקט, או אפילו לזמזם בספונטניות - השיר הזה ילווה אותו. "כשאני יושב בחיק המשפחה, בחנוכה ובהזדמנויות שונות, הניגון תמיד נמצא שם. המשפחה שלי כבר מכירה אותו היטב. זה אחד השירים שמזדמזמים אצלי באופן ספונטני. לפעמים בעת אמירת תהילים, כשאני רוצה לומר את הפסוקים עם קצת שמחה - אני שר לעצמי את התנועה הזאת. יהודי שעובר זמן קשה ושומע את זה, מתעורר מיד. למרות שהניגון הזה לא כל כך מוכר - כשאני יכול ויש לי הזדמנות - אני שר אותו. זה נותן כוחות ברגעים קשים ומעורר שמחה אמיתית, תקווה ואופטימיות".

המילים מספרות את התחושות המוזרות שמקדימות את ביאתו של המשיח, ולאחר מכן, את ההכלה של המעמד הנשגב. בתרגום לעברית: "כמה טוב שאז יהיה בלי פחד ואימה / ברינה יקצורו הזורעים בדמעה / תמו שנות היגע אין עוד צרה ופגע / משיח על חמור קטן - מגיע הוא כל רגע". כשהמילים הללו מושרות באידיש, מתווסף עליהן חן אותנטי ומופלא.

האניג מוסיף לתאר את התחושות שעולות אצלו מהניגון. "אחרי ניגון כזה - אני רוצה לעזוב הכל וללמוד גמרא. לעסוק בתכלית ולקרב את הגאולה. שומעים בניגון הזה איך המשיח מגיע כבר, ואני גם רוצה להיות שם, להיות חלק מזה. להיראות כמו שצריך. אי אפשר לדמיין את הרגעים הנשגבים של בוא הגאולה, כי מדובר במשהו הרבה יותר גבוה מההשגות שלנו, זה הרבה יותר מהשמחה הגדולה ביותר שיהודי יכול לחוות כיום, פי מיליונים. כשזה יגיע, לא אפסיק לרקוד".

מורשת עתיקה

אפרים מנדלסון

הבחירה: בואי בשלום

לחן: ר' אביש מאיר ברנדסדורפר

ביצוע: תקליט שהוציאו לרגל בר-מצווה של בכור נכדי הרבי מצאנז

לפני יותר משני עשורים הוציא אפרים מנדלסון את אלבומו הראשון. הוא נחשב לאחד אמני הזמר האייקוניים של שנות האלפיים. גם היום, אחרי שלושים שנות פעילות מוזיקלית, מנדלסון עדיין שר ואף פועל רבות בהתנדבות כדי לשמח חולים בבתי חולים.

את הרקע המוזיקלי שלו הוא מייחס לדוד של סבו, ר' אביש מאיר ברנדסדורפר. "השירה לא התחילה אצלי", הוא אומר. "דוד של סבי היה חזן בבית מדרשו של בעל ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע, והוא ייצר הרבה שירים שמושרים גם בבאבוב וגם בצאנז. רבים מלחניו מוכרים מאוד, אך לא כולם מודעים לכך שהוא זה שהלחין אותם. מתוך השירים שעליהם גדלתי גם כבן משפחה שלו וגם כחסיד צאנז, אני מחובר במיוחד לניגון שהלבישו בצאנז על המילים של 'בואי בשלום' בערב שבת. אני מקפיד לשיר אותו מדי שבת".

מנדלסון זוכר גם את הרה"ק בעל ה'שפע חיים' מצאנז רוקד לצלילי הניגון הזה. "כשהגיע ל'בואי בשלום', הרבי היה רוקד בסילודין עם הניגון הזה במשך דקות ארוכות כשעיניו עצומות. למרות שכבר לא היה צעיר, בניגון הזה הוא היה קם מהמקום ומפזז כמו נער צעיר. כולם נדחקו לראות את המחזה, והרבי עצמו היה אפוף בכוונות נשגבות. עד היום, כשאני שר את הניגון הזה, אני נזכר באדמו"ר ובכל ה'מצב' ששרר אצלו ומתחבר מחדש לתחושות המיוחדות ההן".

החיבור של מנדלסון לשיר הזה אינו מסתיים בבית המדרש של צאנז. "ישנו תקליט שהוציאו בצאנז לרגל בר-מצווה של הנכד או הנין הראשון של הרבי, ובו אני מבצע את השיר הזה. אחרי הרבה שנים מאז שמעתי את השיר בבית המדרש, שמעתי אותו לפתע באיזה טיול וזה החזיר אותי אחורה לימים ההם. פשוט התרפקתי על הניגון בערגה והוא יצר אצלי געגועים".

לשירים יש כוח מיוחד לחזק אנשים, וכך מצא מנדלסון את עצמו שר בהתנדבות בבתי חולים רבים מול חולים שהמוזיקה היא כמו מזור לתחלואיהם. "הייתי עד למקרים מצמררים ממש של חולים שכמעט לא הצליחו לזוז, אבל הכוח של השירה העניק להם כוחות מחודשים. ישנם חולים רבים ששוכבים בבתי חולים וכמעט אף אחד לא מגיע אליהם, לכן לפני כמה שנים חברתי לר' מאיר בלוך מארגון 'הכל מהלב', שקיבל בתרומה אמבולנס מיוחד שהוסב לאולפן הקלטות.

"הוא מסתובב איתו בבתי חולים רבים כדי לעודד ילדים. זה אולפן מקצועי עם כלי נגינה, והילדים יוצאים לחניה ומקליטים את עצמם. יש שם טכנאי שבסוף ההקלטה מוציא לילד עשרות דיסקים כדי שיוכל לחלק לחברים שלו. פעמים רבות לאחר שהייתי בבית חולים לשמח ילדים, רופאים היו שואלים אותי מה עשיתי לילדים שהצליח לשמח אותם. אני תמיד עונה שזה נותן להם תקווה. תקווה זה מה שמחזיק אותנו, ולמוזיקה יש יכולת להעניק את התחושה הזאת".

לרפואת מרן

שלמה כהן

הבחירה: רופא

לחן: משה מורגנשטרן

ביצוע: באלבום 'בעל הבית' שיצא בשנת תשע"ד

קרוב לשלושה עשורים מלווה שלמה כהן בקולו את המוזיקה החסידית עם להיטים גדולים כמו 'למעלה', 'מלך המשיח', 'דע לך בני', 'ליבי ליבי' ו'מראה כהן'. אבל אם יש שיר אחד שבו הוא בוחר, זה לא אחד מהלהיטים שברשימה. אלא השיר 'רופא' מהאלבום 'בעל הבית' שיצא בשנת תשע"ד. "שמעתי אותו בפעם הראשונה אחרי חתונה, ופשוט החלו לרדת לי דמעות. באותו רגע ידעתי בוודאות שהשיר הזה ילווה אותי בעתיד".

כשהוא ירד מבמת התזמורת בחתונה, המלחין משה מורגנשטרן שיגר אליו את הלחן לראשונה. כהן הקשיב ונשבה בקסם הייחודי שלו. "באותה תקופה שבה יצא האלבום, התרחש אסון ההדברה בבית משפחת גרוס בירושלים. יעל ואביגיל הקטנות קיפחו את חייהן, ואילו חייהם של מיכאל ויצחק ניצלו ברגע האחרון, לאחר מאבק עיקש בבית החולים. ביקשו ממני לבוא לחיידר של האחים גרוס ולשיר להם את השיר הזה, כהודיה מרגשת על הנס שאירע להם. זה היה אחד הרגעים המרגשים ביותר בחיי המקצועיים".

עם השיר הזה, שנושא את המילים 'כי ק-ל מלך רופא נאמן ורחמן אתה, ברוך אתה ד' רופא חולי עמו ישראל', עבר כהן רגעים מטלטלים שגם אחרי שנים מצליחים להעביר בו צמרמורות. "רגע השיא מבחינתי היה במעמד סיום ה'עמוד היומי' ב'משנה ברורה' של 'דרשו' ב'יד אליהו'. לפני שעליתי לשיר, ניגש אלי המפיק והמנצח של 'המנגנים', מוישי רוט, וביקש שאגיד כמה מילים.

"לא הייתי בעד - זה היה נראה לי קצת יומרני - אבל הקב"ה נתן לי כוחות ואמרתי שאני רוצה להקדיש את השיר לרפואת פוסק הדור מרן בעל ה'שבט הלוי' זצ"ל. היה רגע אדיר כשאלפי הנוכחים באולם פרצו יחד בשירה אדירה של 'רופא חולי עמו ישראל'. קשה לשכוח רגעים כאלה".

שיר של אבא

אלי לאופר

הבחירה: 'אלוקי נשמה'

לחן: אביו, משה לאופר

ביצוע: החזן לייב'לה השל, באלבומו השלישי והאחרון 'מטל השמים ומשמני הארץ', תשמ"ז (בוצע מאוחר יותר גם על ידי דודו פישר, משה וינטרוב ואברהם פריד)

מהאולפן הביתי שברחוב הרב קוק בבני ברק, יוצר המנצח והמעבד המוזיקלי אלי לאופר את מיטב הלהיטים שמעטרים את האלבומים המצליחים של האמנים המוכרים בזמר החסידי. הוא בנו של המנצח והמעבד המוזיקלי הנודע משה לאופר, ועומד בפני עצמו כאחד המלחינים והמעבדים הבולטים ביותר בתחום המוזיקה החסידית העולמית.

כשהיה נער צעיר, בגיל 15 בלבד, כבר הלחין אלי לאופר למרדכי בן דוד את השיר 'למען דעת' שנחשב אז ללהיט גדול, ובהיותו בן 19 - בעת שלמד בישיבת מיר - עיבד עבור מרדכי בן דוד את התקליט 'אפשר לתקן', שהוא אחד האלבומים המוכרים ביותר של ורדיגר.

מתוך שירים רבים שהוא היה חלק מהם - מצביע לאופר הבן על שיר אחד שמלווה אותו גם היום באופן מיוחד. "זה שיר שאבי, שאני מאוד קרוב לעולמו ורואה בו נפש תאומה - הלחין עבור החזן ר' לייב'לה השל ז"ל. הוא היה שיר מאוד מפורסם בשעתו, ולמרבה השמחה - הדור הצעיר גם נחשף אליו באמצעות הביצוע המחודש של אברהם פריד באלבומו 'רצוננו לראות את מלכנו'. השיר גם מזכיר את ביצועו של השל, שנפטר בשנות השלושים לחייו, וזה מוסיף עוד נופך לרגשות שהוא מעלה גם כך. הוא ממש 'מדבר' את פירוש המילות באמצעות הלחן".

למרות שהוא צעיר יחסית, השם אלי לאופר מוזכר בשורה אחת עם המעבדים הגדולים והוותיקים ביותר שפועלים כיום בענף. הוא כתב והלחין שירים שהפכו למוכרים בכל בית בישראל, ועיבד עבור עשרות אמנים ידועים שירים ידועים ואלבומים מצליחים. בין לחניו הבולטים: 'ועננו בורא במידת הרחמים', 'ויישמע' ו'חשוף' של מרדכי בן דוד, 'שיר המעלות' ו'כל צמא' של יידל ורדיגר, 'אמר רבי עקיבא' של יעקב שוואקי, ורבים נוספים שמושרים כמעט מדי ערב באירועים ובחתונות.

לאופר הבן נחשב לייחודי הן בסגנונות ההלחנה, והן בעיבודים מבריקים שעוברים בגנטיקה המשפחתית המפורסמת. כיום הוא עובד על עיבודים רבים, וכן על לחנים שיראו אור בקרוב עם מיטב האמנים ובהם מרדכי בן דוד ובנו יידל.

בחזרה לשיר הנבחר. גם היום, כשהוא עצמו מבצע את 'אלוקי נשמה' בהזדמנויות שונות - לאופר הצעיר חש התרגשות מיוחדת. "זה מחבר אותי גם לעולם היצירה המיוחד והעשיר של אבי, וגם למילים המרטיטות מהתפילה שנוצקו לתוך לחן שמדבר בעד עצמו. אותי אישית זה מרגש בכל פעם מחדש לבצע את השיר הזה. זה מביא אותי לחשוב על הדרך הארוכה שהשיר עשה אצל גדולי האמנים שכל אחד מהם הכניס את הנשמה שלו בפנים ויצר השתקפות מופלאה של בבואתו בתוך הלחן המיוחד".

מתנה משמים

ר' ברוך לוין

הבחירה: 'וזכני'

לחן: עצמי

ביצוע: לוין עצמו, בתקליט 'וזכני לגדל בנים'

ר' ברוך לוין אינו אמן הזמר הטיפוסי. הוא אמנם הספיק להוציא עשרה אלבומים מצליחים ועשרות לחנים שכבשו את עולם המוזיקה החסידי, אך מרבית זמנו מוקדש להוראה וחינוך. עם הסמכה לרבנות, הוא משמש כסגן מנהל ורב בישיבה לצעירים בווטרברי שבמדינת קונטיקט, ארה"ב. אבל המוזיקה היא זאת שהפכה אותו לאחד האמנים המוערכים בעשייה המוזיקלית.

הבחירה שלו ב'וזכני' אינה אקראית. "לפני 15 שנים", הוא מספר, "אחרי שהבן שלי נולד, הייתי אצל ההורים בקנדה. באחד הימים בתקופת חנוכה, בלי תכנון מיוחד, התיישבתי ליד הפסנתר שניצב בבית ליד המקום שבו אימי מדליקה את נרות השבת. על הקיר ממול הייתה תלויה התפילה להדלקת נרות, ובה המילים 'וזכני לגדל בנים ובני בנים'. התחלתי לנגן והמנגינה פשוט פרצה מאליה. אין לזה הסבר. אחרי פחות מעשר דקות כבר היה שיר מוכן.

"כשניגנתי אותו לקרוב משפחה, הוא אמר באדישות שהוא לא חושב שזה יהפוך ללהיט. בסופו של דבר זה היה השיר המצליח ביותר שהצלחתי להביא לעולם".

הוא רואה בכך מסר חשוב שמלווה אותו מאז כל חייו. "עבדתי הרבה מאוד שעות, שבועות ושנים, על שירים", הוא אומר. "בחסדי שמים יצאו לא מעט לחנים יפים, ויש בהם אפילו כמה מאוד מפורסמים. אבל אף אחד לא התקרב להצלחה של 'וזכני'. אפילו לא קרוב אליו. זה כאילו מסר מהקב"ה: 'כל החיים אתה עובד על שירים טובים, אבל מה שיהפוך ללהיט הגדול שלך - זה מתנה ממני'. אין 'כוחי ועוצם ידי'. הכל נטו מתנה משמים".

מאז המתנה הזאת, ר' ברוך לוין ממשיך להביא לעולם עוד הרבה מתנות שהיום כבר נחשבות לחלק מפס הקול של היהדות החרדית. יצירות כמו 'חתן התורה', 'רפואה', 'ופרצת' ורבות נוספות שניצבות בכותל המזרח של המוזיקה החסידית. צופרי השבת באזורים רבים בארץ מנגנים את השיר שלו מדי ערב שבת, והוא מתקשה להסתיר את ההתרגשות: "זו באמת זכות גדולה".

שיריו, בדיוק כמוהו, מאופיינים בשקט ובעדינות. גם השירים הקצביים שלו פורטים ברכות על נימי הנפש. ההוכחה הטובה לנגיעה שלו בקהלים מגוונים ברחבי העולם, אלו הרגעים הבלתי נשכחים על במת 'מטלייף' בניו-ג'רזי בסיום הש"ס העולמי שהתקיים בשנת תשע"ב בנוכחות כמאה אלף יהודים.

לרגש, כך נראה, אין גבולות.

מחצר הרבי

יצחק מאיר הלפגוט

הבחירה: סלח נא

לחן: החזן ר' ניסן ספיבק (קישינובער)

ביצוע: הבית השלישי מתוך יצירה לניגון 'אנא השם' שמושרשת בחצר הקודש גור בתפילת נעילה על המילים 'סלח נא'

החזן איצ'ה מאיר הלפגוט הפך לאגדה כבר בשנים הראשונות שהחל לעסוק בחזנות. כשמדובר בחזן גוראי בעל מוניטין בינלאומי כמו הלפגוט, זהו שילוב נדיר - בין התרפקות קמאית על לחנים עתיקים של בית גור, לבין ביצועים אמנותיים ליצירות ידועות של המלחין האיטלקי ג'אקומו פוצ'יני על הבמות הנחשבות בעולם. את כל זה מקפל הלפגוט במיומנות בקולו הטנורי העוצמתי בעל המנעד הרחב, שהקנה לו את מעמדו כאחד החזנים המשפיעים ובעלי יכולת ווקאלית פנומנלית.

במהלך שנותיו כחזן, שר הלפגוט על הבמות הידועות בעולם וביצע שיתופי פעולה עם אמנים בעלי שם עולמי. מהבולטים שבהם הוא האלבום המשותף 'הדים לנצח' שהוציא יחד עם הכנר הנודע יצחק פרלמן, הנחשב לאחד מגדולי הכנרים בכל הזמנים. בעבר שר בבית הכנסת 'ריקה-שטראסה' בברלין לציון 60 שנה ל'ליל הבדולח', בנוכחותם של קנצלר גרמניה, נשיא גרמניה ובכירי צמרת ישראלים.

מכל העולמות המוזיקליים שעיצבו את עולמו שלו, הלפגוט בוחר בבית השלישי (המכונה בעגה הגוראית 'פַאל') מניגון אנא השם. "את הניגון הזה", הוא מספר, "שמעתי כילד בבית מדרשו של ה'בית ישראל' זי"ע בירושלים - כשלמעשה הייתה זו השנה הראשונה שבה הוא לא נכח בעת שניגנו אותו. זו הייתה שנת תשל"ז, והשנה הראשונה להנהגתו של ה'לב שמחה' זי"ע".

הקטע המדובר הולחן על ידי החזן ר' ניסן קישינובער ששיריו הושמעו בחצרות חסידים בפולין וגליציה שלפני המלחמה, והתבטאויות רבות נרשמו אודותיו מצדיקים בדורות עברו. הלחן המדובר הובא לעיירה גור בפולין לקראת חג השבועות תרצ"ה.

הניגון חוּדש שוב מתווים שהשתמרו אצל חסידים שעלו ארצה לפני המלחמה, בחג השבועות של שנת תשל"ז. היה זה בעת ה'נסיעה' הגדולה הראשונה להנהגת בעל ה'לב שמחה', לאחר שה'בית ישראל' הסתלק באדר של אותה שנה. בהמשך, החליט ראש הקאפעלע (המקהלה), ר' לייבל גולדקנופף ז"ל, לקבוע את הקטע השלישי, המשמעותי יותר בלחן, למילים של 'סלח נא'. לא חלפו שנים ארוכות והקטע התקבע כחלק בלתי נפרד מרפרטואר הניגונים של תפילת נעילה, שבה משוררים 'סלח נא' בלחנים המתאימים לרגשות נעילת היום הקדוש.

"שמעתי אותו לראשונה באותו חג שבועות, והוא שבה את ליבי. מאז, אני לוקח אותו איתי לכל מקום. גם בבית הכנסת שלי אני מבצע אותו מדי שנה לפחות בתפילה אחת של הימים הנוראים, עד כדי כך שאורח חשוב מהחסידות שהזדמן אליו, היה משוכנע שביצעתי את הלחן לכבודו".

הרמקול הקטן

ישי לפידות

הבחירה: קול ברמה נשמע

לחן: יוסי גרין

ביצוע: מקהלת הילדים 'פרחי לונדון' בניצוחו של המוזיקאי הלונדוני יגאל צליק

מעבר להיותו יוצר מוזיקלי בולט, ישי לפידות הוא אחד המעצבים של סוגות במוזיקה החסידיות העכשוויות. "כמו כל אמן ויוצר, הבקשה לבחור שיר ספציפי בהחלט מאתגרת וקשה", הוא מודה. "הושפעתי מלחנים רבים, משינויים וחידושים משמעותיים שעוברים על המוזיקה כל הזמן. זה יותר מלהניח את האצבע על לחן מסוים ולהתרפק עליו".

בכל זאת, בניסיון להיצמד לקונספט הייחודי, הוא בוחר בהשפעת מקהלות הילדים שהיו חזקות מאוד בשנות השבעים. "מה שהשפיע עלי יותר מכל זה הפטיפון של אבי, שליווה את שנות הילדות שלי בבני ברק. מהרמקול הקטן בקעה שירת ילדי המקהלות, ועד היום המוזיקה הזאת מלווה אותי. היא יצקה את היסודות הראשונים של המקצוע המוזיקלי האישי, והייתה תחנה ראשונה שבה הכל התחיל. עד היום אני משמיע הרבה נוסטלגיה מהסוג הזה, כדי להתרפק על זיכרונות מאותם ימים".

לפידות הוא היוצר של כמה מהקלאסיקות ידועות, שאף חצו את הגבולות ובוצעו על ידי אמנים מובילים מחוץ למגזר החרדי. בין יצירותיו הבולטות נמנות 'עלה קטן' שביצע אברהם פריד, 'הוא יגאל אותנו' ו'ואתה קדוש'. יצירותיו זוכות להכרה והערכה רבה בארץ ובעולם, עליהן זכה גם בפרס אקו"ם היוקרתי ליצירה. אבל מבחינתו, גם כאמן זמר וגם כיוצר, כל הפעילות המוזיקלית מוליכה למקום אחד שעיצב עבורו את עולם המוזיקה האישי - התקליטים ששמע כילד בפטיפון ביתי קטן.

"אמרתי גם לילדים שלי: יוצרי המוזיקה הטובים בעולם לא יצליחו להעביר את התחושות שעברו עלינו בזמן שהאזנו לתקליטים של 'פרחי'. המראנו על כנפי הדמיון למחוזות שיצרנו בעצמנו. לא היינו מוגבלים למה שהגישו לנו. תמיד שואלים אותי מה ההשכלה המוזיקלית שלי? ואני עונה שרכשתי אותה במוצאי שבתות ובמועדים מסוימים בהאזנה לרמקול הקטן של הפטיפון הביתי. שום דבר לא משתווה לעוצמה של השיר כשחווים אותו לבד".

גם לילדים ונערים שמאזינים למוזיקה, לפידות תמיד ממליץ להאזין לשיר בעיניים עצומות. לחוות אותו. "אין כמו להקשיב לשיר בעיניים עצומות".

להידבק בשבת

איתן כץ

הבחירה: ניגון המעורר

לחן: ברסלבאי עתיק

מילים: מושר על 'מעין עולם הבא' מתוך הפיוט 'מה ידידות' של חסידי ברסלב, אותו ניגנו כבר אצל הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע

גם אחרי שנים עשר אלבומים מצליחים ושני עשורים של שירה מול קהלים מגוונים ברחבי העולם, איתן כץ עדיין מתרגש מדי שבוע מהלחן הברסלבאי המיוחד 'מעין עולם הבא'. "הניגון הזה", הוא אומר, "נתן לי תחושה של דבקות יותר מכל ניגון אחר. כל תנועה, כל צליל, פשוט מצמררים. אני שר אותו עם הילדים, וכל שבת מחדש אני מרגיש את המתנה הטובה, שאי אפשר לתאר את מתיקותה".

לפני חמישה חודשים הוא עלה ארצה, אחרי שהתגורר כל חייו בארצות הברית. עכשיו הוא ממשיך את העשייה המוזיקלית בקרב קהלים ישראליים שמתחברים לסגנון. "אני לא זוכר מתי שמעתי את הניגון הזה לראשונה, אבל עד אז לא באמת הבנתי את המשמעות של 'מעין עולם הבא'. כששמעתי את התנועה הראשונה - נשאבתי פנימה. לברסלב יש ניגונים מיוחדים ומרוממים, אבל השיר הזה הוא הרבה מעבר. לא יודע איך היו בשבילי השבתות לפני שהכרתי אותו".

ויש לו גם תפיסה ייחודית בכל הנוגע למלודיות וז'אנרים חדשים שנכנסים למוזיקה החסידית. "אני לא אוהב את המילה 'קומזיץ'. אנשים חושבים שחשמל כבוי וגיטרות זה 'התעוררות', אבל זה ממש לא כך. לעיתים דווקא ריקוד סוחף מביא להתעוררות. הרעיון הוא להישאר אמיתי, נאמן לאותנטיות ולא לאבד את הטעם. לניגון, מכל סוג, יש כוח מיוחד. אפשר לגלות אותו אם שומרים על השמחה האמיתית והתוכן הפשוט שחודר ללב".

הפרויקטים האחרונים של כץ מדברים בעד עצמם: שלושה אלבומים של שירי קרליבך, ובכולם הוא מקפיד על היצמדות ללחנים המקוריים. הוא מבקש אותנטיות. מסתפק בשירה עם ליווי עדין של גיטרה, כאשר העוצמה ניבטת בעיקר בלחנים שעליהם ניתן הדגש. "המטרה היא לעשות את הכל עם רגש. זה יכול להיות רגש של שמחה או רגש של השתוקקות וכיסופים, אבל בסוף אנשים צריכים להתחבר למה שעומד מאחורי המילים. למהות של הניגון. את כל זה מצאתי בניגון המיוחד של חסידי ברסלב על 'מעין עולם הבא'".

שילוב מלודי

חיים ישראל

הבחירה: אדרבה

לחן: יוסי גרין

ביצוע: אלבומו השמיני של אברהם פריד 'אדרבה' שיצא בשנת תש"ן

על אף שהוא מוכר בעיקר כאמן זמר מזרחי מוביל, חיים ישראל מיטיב לשחות במיומנות נדירה במגוון רחב של סגנונות מוזיקה וז'אנרים. לצד שירים מהמזרח, ישראל משלב במוזיקה שלו גם סגנונות יווניים וחסידיים. "שמעתי הרבה את פריד והוא היה חלק בולט ממגוון סגנונות שליוו אותי בשנותיי הצעירות", הוא אומר. "אחד השירים שלו שהכי נגעו בי, שעד היום אני מרגיש מחובר אליהם מאוד, הוא 'אדרבה' שהלחין יוסי גרין".

במקביל לשירים המסורתיים שספג כילד בבית הוריו. לצד שירת הבקשות המסורתית שנהג לשורר עם אחיו, השליטה בסלסולים המזרחיים וההיכרות המעמיקה עם המקאמים הטורקיים, ישראל נהג לשלב גם מוזיקה חסידית מלאת רגש.

"'אדרבה' זה השיר הראשון שממש תפס אותי. שילוב מופלא של טקסט מכונן של הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זי"ע, עם לחן מושלם וביצוע שפורט על נימי הרגש. כבר בפעם הראשונה ששמעתי אותו התחברתי אליו. זו יצירה ענקית".

המנעד הרחב וההיכרות העמוקה עם שלל סוגות מוזיקה, מאפשרים לו להוציא להיטים שמתקבלים באהדה הן בקרב ציבור החסידי עם שירים כמו 'מלאכים' והדואט המשותף עם ארי היל ללחנו של בנצי שטיין 'אבא איתי', והן בקרב הציבור המזרחי והמסורתי עם להיטי ענק כמו 'יתגדל' ו'לך ק-לי תשוקתי' שהפכו לנכסי צאן ברזל ולחלק מפס קול כמעט רשמי של יהדות המזרח.

"השילוב הזה בין תרבויות, סגנונות וניואנסים בשירה, זה דבר שמרגש אותי בכל פעם מחדש. כל מוזיקה באשר היא, אם היא מספיק איכותית ונוגעת בנשמה, מבחינתי יכולה לגעת בכל אחד. אני מוצא את עצמי מתחבר לכל העולמות הללו, וקיבלתי מתנה שאוכל גם לבצע אותם ולגעת באמצעותם בקהלים רחבים".

שיר של אמא

נפתלי קמפה

הבחירה: לא אמות

לחן: הרב ברוך צ'ייט

ביצוע: מרדכי בן דוד, תחילת שנות ה-90

נפתלי קמפה נמנה על שורה לא ארוכה של אמנים שמלחינים ויוצרים את השירים שלהם בעצמם. הוא החל את דרכו המקצועית לפני כעשור כ'קומזיצר' ששר בסגנון קרליבכי, אבל מאז הופעת האלבום הראשון שלו, שנקרא 'ליחדא שמא', ולאחר מכן אלבומו השני שנשא את השם 'אנה אלך' - הפכו שיריו תוך תקופה קצרה לפס קול משמעותי בעולם הישיבות.

כיום, שר קמפה עם לחניו ושירתו הייחודית ברחבי העולם היהודי, ומתבלט בקומזיצים עם בני הישיבות. את הבחירה בשיר האהוב עליו, הוא לוקח מתוך הביצוע ששמע באלבום 'קומזיץ' של מרדכי בן דוד. בתור השיר המשמעותי שמלווה אותו בחייו האישיים - בוחר קמפה את 'לא אמות' - לחנו של הרב ברוך צ'ייט (גם המלחין עצמו בחר בניגון הזה במסגרת פרויקט החג של 'משפחה').

"יש שירים רבים שנוגעים בנו באופן מיוחד", אומר קמפה. "כל שיר לוקח אותך למקום אחר, לנקודה אחרת בחיים. המוזיקה היא חלק מהמסע שלנו, מלווה אותנו בכל תקופה ובכל מצב. אבל השיר הזה גורם לי לדמוע מיד, ועם דמעות לא מתווכחים. מי שהיה באירועים שלי, יודע שאני מזכיר הרבה את אימי ע"ה. היא הייתה צדקת גדולה ובעלת חסד שאי אפשר לתאר, ולצערי גם בעלת ייסורים הרבה מאוד שנים. כשיצא האלבום 'קומזיץ' של מרדכי בן דוד - הוא התנגן אצלנו בבית בלי סוף. השירים באלבום הזה נגעו בי אישית".

לדבריו, השיר הזה לימד אותו פרק באמונה שהוא לא ישכח לעולם. "בתקופה שבה יצא האלבום והשיר, אמא הייתה חולה מאוד. היא חיכתה להשתלת כבד, שהייתה מתוכננת להתבצע בקולומביה שבדרום אמריקה, לאחר חג הפסח. היא עמדה חלשה במטבח, בישלה בכל כוחה בשמחה עצומה לכבוד החג הקדוש, וברקע התחיל להתנגן השיר: 'לא אמות כי אחיה ואספר מעשה ק-ה, יסור ייסרני ק-ה ולמוות לא נתנני. פתחו לי שערי צדק, אבוא בם אודה ק-ה'. התמונה הזאת - אותה תמונה שחקוקה היטב בראש של ילד צעיר - לא תימחק אצלי לעולם".

קמפה דומע. "בלי להתכוון, ודווקא בערב חג האמונה - אמא לימדה אותי פרק באמונה שחדר לי לעצמות. במצב הכי קשה, עם ייסורים שאי אפשר לתאר וחשש גדול מהעתיד, היא שרה לקדוש ברוך הוא בשמחה גדולה ובדמעות של אושר: יסור ייסרני ק-ה, ולמוות לא נתנני... המסר מבחינתי הוא תמיד לקוות להשם, תמיד להתפלל ותמיד להודות לו. בכל מצב".

לסיפור המופלא הזה יש סוף מעט נוגה. "זכינו אחר כך לשנים טובות ובריאות, בזכות ניסים עצומים שעשה עימנו הקב"ה. לצערנו, כאחת-עשרה שנים לאחר מכן, המחלה שבה והכריעה אותה, בכ"ט בניסן תשע"ה. הלוואי שנזכה לאמונה עמוקה, לראות בכל דבר את הקב"ה, ולהאמין בכל ליבנו שהכל לטובה.

"אני מחכה לראות שוב את אימי בביאת המשיח - אז שוב אשיר איתה: 'לא אמות כי אחיה, ואספר מעשי ק-ה... פתחו לי שערי צדק, אבוא בם אודה ק-ה' " - - -

ניגון ללא הפסקה

שלוימי גרטנר

הבחירה: 'ריבונו של עולם'

לחן: משה מרדכי (מונה) רוזנבלום

ביצוע: מרדכי בן דוד, 'האסק' תשמ"ט

לפני ארבע-עשרה שנה פרץ שלוימי גרטנר לעולמה של המוזיקה החסידית עם אלבומו הראשון - 'ניסים'. בתוך זמן קצר הפך האלבום לאחת ההצלחות הגדולות של אותה שנה, ועד היום, חלק מהשירים שבוצעו בו נחשבים ללהיטים גדולים.

גרטנר נגע בלבבות. הוא טיפס במהירות לפסגות המוזיקליות הגבוהות. מאחוריו שמונה אלבומים מצליחים, אירועים ברחבי העולם ולא מעט להיטים חזקים. בין להיטיו הבולטים ניתן למנות את 'ניסים', 'שמייכל', 'מנחה', 'עשה עשה', 'נשמה', 'היום תאמצנו' שבוצע עם יונתן רזאל, וכמובן 'קודש היא לכם' עם הקטע 'מלכה'לה' שהלחין יוסי גרין וגרטנר שר אותו לבתו המיוחדת מלכה'לה.

כשהוא נדרש לבחור שיר, גרטנר מניח את האצבע על שיר אחד ששמע לראשונה בעודו ילד כבן עשר. זהו השיר 'ריבונו של עולם', שהלחין מונה רוזנבלום ובוצע לראשונה על ידי דודו פישר ומאוחר יותר על ידי מרדכי בן דוד.

גרטנר נחשף לשיר הזה לראשונה בשנת תשמ"ט, בעת שמרדכי בן דוד ביצע את השיר על במת 'האסק' המיתולוגית. "אני זוכר את זה היטב. עמדו על הבמה עשרות אנשים במקהלה אחת, ואמרו אז שזה בערך מאה קולות. מונה ניצח עליהם, ואני זוכר את הביצוע המרטיט של מרדכי בן דוד. זה שיר שמורכב לבצע אותו מבחינה ווקאלית, אבל מרדכי ביצע אותו במיומנות שעשתה עלי רושם עצום.

"מבחינת היצירה עצמה, לדעתי היא מדהימה. היא משלבת קטעים קצביים יותר, קטעי חזנות וקטעים שקטים. מבחינת היצירה - זה שיר הכי מושלם שיש. מעבר לכך, המילים 'יושבות' ממש טוב בתוך הניגון. מיד כששמעתי את זה - התחברתי".

השיר הזה, כך הוא מספר, נתן לו השראה גם בדרכו המוזיקלית, שהגיעה הרבה שנים אחר כך. "זה היה בזמנים שלא כל חודש הגיע להיט חדש ונעלם כעבור תקופה קצרה", הוא אומר. "השיר הזה נשאר הרבה זמן, ואצלי הוא נשאר עד עכשיו. אני מאוד מעריך ואוהב אותו, ואפילו נהנה לבצע אותו בעצמי. זה נתן לי השראה גם שנים כשהתחלתי בעצמי לשיר ולבצע לחנים.

"בימים אלה אני עובד על אלבום מהאירוע בבנייני האומה בסוכות שנה שעברה, עוד לפני הקורונה, בה ביצעתי את השירים הבולטים שלי. האלבום אמור לצאת לקראת ל"ג בעומר השנה, ואני מקווה שאזכה שכמו 'ריבונו של עולם' - גם השירים הללו יתנגנו עוד עשרות שנים".

ניגון בהשראת קורונה

מרדכי שפירא

הבחירה: 'אין עוד מלבדו'

לחן: עצמי

ביצוע: באלבום שיצא לפני חמישה חודשים

אם יש מי שהצליח לשפוך צבע חדש למוזיקה החסידית, להביא אמירה חדשה ומרעננת לתוך יקום שמרני, זה ללא ספק מרדכי שפירא. שפירא מנפץ מיתוסים ושובר חומות. השירה שלו היא חידוש במהותה. כבר כשהיה נער צעיר ב'פרחי מיאמי', היכולת המוזיקלית שלו באה לידי ביטוי בדואט משותף עם יעקב שוואקי, איתו ביצע על אחת הבמות הנחשבות בארצות-הברית את השיר המיתולוגי 'רחם'.

לאחר שנים של למידה בארץ, שפירא שב לארצות הברית ופתח במסלול מוזיקלי משלו. החדשנות שלו פורצת דרך. מתוך הלהיטים הגדולים שלו, שאחד מהם הוא 'הכל משמים', שפירא בוחר דווקא בלהיט החדש 'אין עוד מלבדו' ששלושה חודשים לאחר הוצאתו צבר מעל מיליון השמעות. "את השיר הזה", הוא מספר, "הלחנתי ממש בשיא מגפת הקורונה, כשלא הייתה לי בכלל עבודה. זאת הייתה תקופה מאוד קשה. כל המשפחה הייתה מסוגרת, לא היו אירועים והרבה שכנים שלנו מהרחוב נפטרו מקורונה. אווירה של עצבות ריחפה באוויר".

התקופה הקשה 'חסמה' את הגישה להשראה הנדרשת כדי ליצור שירים טובים. "לאחר מחשבה מעמיקה, חשבתי להוציא שיר שמיועד ממש לתקופה הכל-כך קשה שאנו נמצאים בה, כדי לתת קצת חיזוק גם לעצמי וגם לקהל ששומע אותי. זה היה מאוד קשה. התיישבתי ליד האורגן כדי לנסות להלחין משהו, ולא באה לי שום השראה. לאחר כמה ניסיונות, התחלתי לחשוב מה המוסר שהייתי רוצה לתת לעצמי וגם לעולם מהשיר הזה, ואז עלה הרעיון.

"הבנתי שכל הנגיף בא עלינו רק מהקב"ה, וכך עלו המילים 'חיים טובים, ימים יפים, פרנוסה אִיז גוּט, אפילו חופשה לפעמים'. דיבור על החיים שלנו שמתקיימים בצורה חלקה, ללא מחלות ומגפות - ולפעמים אנחנו שוכחים את הקב"ה. בהמשך השיר 'ורק בזמן שקשה נביט למעלה', אני מדבר על כך שרק בזמן שמישהו חולה, שיש קושי בפרנסה - רק אז אנחנו רצים לדבר ולהתפלל. השיר למעשה אומר שלא משנה מה המצב כעת, אסור לשכוח".

הכל מלמעלה. גם האירועים יחזרו באיזה שלב, ושפירא כבר מחכה ליום שיחזור לשיר גם בארץ, כפי שהיה בשנים האחרונות מאז הוא מיוצג על ידי המפיק מעוז עבדי. "זה בדיוק הפזמון של השיר 'אין עוד מלבדו'. הכל זה ממנו, גם ימים יפים וגם כאלה שנראים לנו פחות".

מחסום כיסופים

שמילי אונגר

הבחירה: 'ק-ה אכסוף'

מילים: הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין זי"ע

ביצוע: חצרות החסידים, מופיע באלבומי 'לחיים טיש' ועוד

לשמילי אונגר - דמות מוכרת מאוד בעולם הנגינה החסידי בארצות הברית ומי שמאחוריו כמה אלבומים שסחפו המונים - יש ניגון אחד שעליו הוא מצביע ככזה שמשפיע על חייו לנצח. זהו הניגון החסידי הידוע ביותר לזֶמֶר 'ק-ה אכסוף' - מילותיו הקדושות והמרטיטות של רבי אהרן הגדול מקרלין זי"ע, מבני החבריא קדישא של המגיד ממעזריטש זי"ע.

"זהו ניגון מיוחד שאין כדוגמתו", הוא אומר. "הניגון הזה מזוהה יותר מכל עם הערגה והכמיהה לשבת, והמילים בו נשגבות. הוא פשוט ריגש אותי מהרגע הראשון ששמעתי אותו". הפעם הראשונה שבה אונגר נחשף ל'ק-ה אכסוף' הזה הייתה בכיתה ג' בחיידר, כאשר המלמד לימד את הילדים את השיר. "מאז זה נכנס לי לעצמות. גם בהמשך, כששרו את השיר בקעמפים, הייתי מקבל הרהורי תשובה מהעוצמה והקדושה הנשגבת שהשיר הזה מקרין. עד היום כשאני מבצע את השיר בחופות רבות, הוא גורם לי להתרגש כל פעם מחדש. השיר מביא אותי לי להוציא מעצמי משהו אחר, מהנשמה".

אונגר מציג אותנטיות חסידית עם גוון קול מיוחד, המשתלבים עם הביקוש לחדשנות מוזיקלית. אלבומו החדש, 'מדרגות', הציב רף חדש של שילוב בין השמרנות החסידית שעליה אין להתפשר, לבין הסאונד החדשני של השנים האחרונות. האלבום הביא לעולם המוזיקה החסידי כמות מכובדת של להיטים חדשים בסגנונו הייחודי והמבטיח של אונגר.

השפעת הניגון 'ק-ה אכסוף' לא התמוססה עם השנים - אלא רק הלכה והעמיקה אצלו. "לפני זמן מה עשו גם תרגום של השיר הזה באידיש", הוא אומר, "וגם התרגום מאוד דיבר אלי. לפתע המילים מדברות בשפה שאתה חי אותה, והן מקבלות משמעות עמוקה מאוד. ישנם שירים רבים שהם טובים מאוד ודיברו אלי, אבל השיר הזה הכניס אותי תמיד לאווירת שבת עילאית. ההשפעות שלו ניכרות גם על המוזיקה שלי, כאשר הבית והפזמון בשיר 'ק-ל מסתתר' למשל בנויים על אותן תנועות של הלחן ל'ק-ה אכסוף'. זה למעשה לגעת באותם תווים, באותו סגנון, אבל להוציא שיר אחר. לכן, לא מפתיע אותי שאנשים מתחברים מאוד ל'ק-ל מסתתר'. אני חושב ששניהם נוגעים באותם מקומות חבויים בעמקי הנפש".